חכם צבי קכ״אChakham Tzvi 121
א׳ירושלמי שקלים פ"ג על פיסקא שמא יעני תני מדברים היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומיה מוי א"ר תנחומא מפני הברכה ופירש ביפה מראה שמא יבלע מהמים ונמצא שמעל שנהנה בלא ברכה ואני תמה דהרי אפשר לו לברך בתחלה על דבר אחר ולכוון על המים שיבלע ועוד דהתנן השותה מים לצמאו מברך שהכל ומפרש בגמ' לאפוקי מאן דחנקתיה אומצא דהשותה מים שלא לצמאו אלא לאונסו א"צ לברך עליהם כלל כיון שאין לו הנאה ולא מיזן זייני שהם יסוד פשוט כ"ש זה שאינו מתכוין כלל לבלוע את המים שהוא פטור מן הברכה וכ"ש שאין למנוע מלמלאות פיו מים על הספק משום חשש בליעה ונראה לי ברור דכוונת הירושלמי הוא דא"א לו למלאות פיו מים מפני הברכה שצריך לברך התורם את הלישכה בשעה שהוא תורם דאפי' אי נימא דתרומה זו שהיא תורם היא מדרבנן ולא מדאו' עכ"ז לא יגרע מחלת ח"ל שמברך עליה בשעת הפרשה וכן כל שאר מצוות דרבנן נ"ל צבי אשכנזי ס"ט.
1
