חכם צבי קל״טChakham Tzvi 139
א׳כ' הרא"ש בפרק קמא דפסחים יש מן הגאונים שאמרו ישראל שהפקיד חמצו אצל גוי או אצל ישראל הברו וקבל הנפקד עליו אחריות הנפקד חייב בביעורו ולא המפקיד אעפ"י שהוא שלו כיון שאינו ברשותו וכו' וה"ר יונה ז"ל היה אומר דלעולם ברשות המפקיד וחייב לבערו מה"ת כדאמרי' בפ' מרובה וגונב מבית האיש ולא מבית ההקדש כך מצאתי בשם ה"ר יונה ז"ל ולא הבנתי ראייתו עכ"ל הרא"ש ז"ל ונוראות נפלאתי על הרא"ש ז"ל איך נעלמ' ממנו ראיות ה"ר יונה ז"ל והיא ברורה מדאמרי' בב"ק ע"ו ע"א אמתני' דרש"א קדשים שחייב באחריותן משלם ד' וה' איפכא מיבעיא ליה אמרי ר"ש אמילתא אחריתא קאי והכי קתני אין הגנב וכו' הגונב הקדש מבית בעלים פטור מ"ט וגונב מבית האיש ולא מבית ההקדש רש"א קדשי' שחיי' באחריותן חייב מ"ט קרינן ביה וגונב מבית האיש ע"כ וכך היא ראייתו של הר' יונה מדחזי' לרבנן דפליגי עליה דר"ש הסובר בקדשים שחייב באחריותן שהגנב חייב ד' וה' דכדאי היא קבלת האחריות של הדיוט לשיקרא שמו עליו וקרינן ביה וגונב מבית האיש ורבנן פליגי עליה וס"ל דאף שההדיוט קיבל עליו אחריות אין זה כדאי להפקיע שם בעליו שהוא של גבוה ממנו כדי לחייב את הגנב תשלומי ד' וה' כי שם הבעלים עיקר אף שהנפקד קיבל עליו אחריות שהרי התם הנפקד הוא ההדיוט והמפקיד הוא גבוה ואזלי' בתר המפקיד ולא בתר הנפקד דהא פטרי' ליה לגנב מד' ה' ממילא משמע דגבי חמץ נמי אעפ"י שקיבל הנפקד אחריות עליו משו"ה לא פקע שם המפקיד שהוא עיקר מן החמץ ההוא וכיון שהנפקד שהוא הטפל עובר עליו בב"י וב"י כ"ש המפקיד שהוא עיקר כך היא ראייתו של ה"ר יונה ז"ל ואין לומר דקשה ליה להרא"ש על ראי' זו דשאני הקדש דכל היכא דאיתי' בי גזא דרחמנא איתי' חדא דבפקדון נמי אף דהנפקד קבל עליו אחריות קיי"ל כל היכא דאיתיה ברשותא דמריה איתיה כל זמן דלא כפריה ועוד דמשום דקשיא ליה על ראיית ה"ר יונה לא הו"ל למיכתב ולא הבנתי ראייתו אלא היה לו לדחותה מאיזה טעם שיהיה וצ"ע: צבי אשכנזי ס"ט.
1
