חכם צבי י״טChakham Tzvi 19
א׳האמבורג תס"א לפ"ק.
1
ב׳ס"ת שנקרעו בו כמה שיטין באופן שאי אפשר לתפרם וצריך לסלק היריעה אם די בסילוק יריעה א' או צריך לסלק שלש יריעות כמש"כ הטור י"ד יורינו רבינו הלכה למעשה ושכרו כפול מן השמים
2
ג׳תשובה כבר הורה זקן ה"ה מוהר"ר יוסף כהן מקראקא בתשו' מ"ט שדי בסילוק יריעה א' אלא שהוא ז"ל נדחק לחלק בין ס"ת שבלה לקרע ואני אומר שאף בבלה אין צריך לסלק כ"א יריעה אחת. ושלא כדברי רבינו הטור ז"ל. משום דק"ל על דברי רבינו ז"ל אם כדבריו לא אשתמיט תלמודין בהקומץ לאשמעינן הך דינא כי היכי דאשמעינן סך הדפין של היריעה א': ועוד דבהדיא אמרי' שם דף ל' ע"ב רשב"א אומר משום ר"מ אין כותבין את השם לא על מקום הגרד וכו' כיצד הוא עושה מסלק את היריעה כולה וגונזה וסתמא משמע בכל ענין בין שהרגיש בו בשעת מעשה או שנמצא כך אחר גמר כתיבתו ואעפ"כ אינו צריך אלא לסלק אותה היריעה ואף דלא קיימא לן כר"מ בכתיבת השם בהא מיהא ליכא מאן דפליג עליה וגם רש"י ז"ל כ' בדף ל"א ע"ב בשלש אל יתפור אלא יסלק את היריעה הרי בפירוש שאינו צריך לסלק אלא יריעה א' ועוד הטעם שכ' ז"ל מפני השינוי אינו נכון דמאי מהני אם מסלק שלש יריעות עדיין השינוי נראה כשקורא באותו המקום שמתחילות היריעות החדשות או במקום שמסיימות ואף את"ל דיותר גנאי הוא כשנראה ישן מב' צדדים וחדש באמצע מכשנראה מצד א' ישן ומצד שני חדש אכתי תקשה תסגי בב' יריעות שבודאי אין דרך לפתוח בס"ת בב"א יותר משתי יריעות שלמות ועוד שלא נתן שיעור לגודל היריעות ויש יריעה בת ח' דפין ויש בת ג': וגם הרא"ש ז"ל בכלל ג' ס"ז כ' וז"ל ולקדור את האזכרות מן היריעה מוטב שיסלק היריעה ויכתוב אחרת במקומה ולמחוק ב' או ג' כו' לא יתכן בעיני למעט הכתב דמיחזי כמנומר ומוטב לסלק היריעה והתם בס"ת שנמצא בו טעות קאי והזכיר דין מנומר ולא כתב אלא לסלק היריעה ולכתוב אחרת במקומה ולא הזכיר לסלק שלש יריעות:
3
ד׳ובמס' סופרים ה"ג יריעה שבלתה לא יטול ב' ויחזור ב' אלא נוטל ג' ומחזיר ג' ומה שהוא מחזיר כמדת כתב הראשון וכן הגירסא בהלכות הרא"ש ז"ל וברבינו ירוחם כמו שהביא בב"י ופירושו ברור שעל הדפין קאי ואשמעינן דאף שלא בלו מן היריעה כ"א דף א' או ב' אין די בהסרת שני דפין כ"א צריך להסיר ג' דפין ויחזיר ג' דפין שהוא שיעור יריעה קטנה וכדי שלא תאמר ויטול ב' דפין ויכתוב כתיבה גסה ויעשה מהב' דפין ג' דפין שהוא שיעור יריעה קטנה. לכך סיים ומה שהוא מחזיר כמדת כתב הראשון לכך א"א לו לעשות משנים שלשה נמצא דברי מס' סופרים ברורין בטעמן בתלמודין כי דין זה שאין עושין יריעה פחות משלשה דפין פשוט שם בהקומץ: ודייק נמי לישנא דיטול שנים ויחזיר שנים שהוא לשון זכר על הדפין לאפוקי יריעה נקבה היא. והטור ז"ל אפשר שנזדמנה לו נוסחא מוטעית שהיה כתוב בה ס"ת שבלו ממנו יריעות וכו' כמ"ש הוא ז"ל והוצרך לדחוק בטעמו של דבר אבל גירסת כל הספרים כמו שכתבו ועיקר. וכן נ"ל הלכה למעשה שלא לסלק כי אם ג' דפין אפי' מיריעה אחת ולא יותר בתנאי שישארו ג' דפין במותר היריעה הכשרה ואם אין במותר היריעה ג' דפין מסלקה כלה אבל לא יותר מיריעה א' והנלע"ד כתבתי צבי אשכנזי.
4
