חכם צבי נ׳Chakham Tzvi 50
א׳ולעכין שאילתא דשאילנא קדמיכון במי שנקבר בקרקעית הגוי בטעות האם יכולין להוציאו משם לקברו בקברות ישראל דברים שאמר מר הן הן הדברים שנאמר למשה בסיני דודאי לא עדיף מקבר הנמצא ומנתנוהו על מנת לפנותו דמותר לפנותו דכל בטעות לאו כלום הוא ולא עוד אלא דמצוה לפנותו כיון שהגוי רוצה לחרוש ולזרוע על גביו ואין בזיון גדול מזה ואפי' בלא"ה מקרקעית הגוי לשכונת קברות ישראל עדיף משל אחרים לתוך שלו דשרינן אפי' ממכובד למבוזה וז"ב אמנם לענין המעשה שבא לפני הרב מהר"ר גרשון ז"ל וחזיתיה לדעתיה דמר דס"ל נמי דפתיחת הגולל יותר קלה מלטלטל הארון ממקום למקום לא כן אנכי עמדי דודאי פתיחת הגולל לאחר שנסתם יותר חמור דאית ביה משום ניוול ואפי' אין בודקין אותו לענין שתי שערות אין לך ניוול גדול מן האדם כי ימות וע"כ לא הוצרכו הפוסקים ליתן טעם חרדת הדין אלא לטלטלו בארון סתום ומסוגר שאין רואין אותו בניוולו אבל לפתחו ולראות ניוולו הוא יותר חמור נמצא דאי מחשבת ליה לנתינת התכריך לכבוד גדול וכמו ליקוט עצמות מתוך של אחרים לתוך של עצמו בין בקטן בין בגדול שרי ואי לאו הכי בתרווייהו אסור ואפי' בטלטול הארון ממקום למקום דמשום חרדת הדין נקטוהו האחרונים אין לחלק בין קטן לגדול דלפעמים קטנים נמי מיענשי כדאשכחן בזוהר בההוא ינוקא שדנוהו על שהיה מקשה לרבו ומביישו ויעויין בס' חסל"א מעין ה' נהר ג' שיש דין אפי' לקטנים ועוד שהבלבול קשה למתים סתם אמרו וזה בין לגדולים בין לקטנים כסימן שנתנו ישנתי אז ינוח לי וטעם חרדת הדין הוא לרוחא דמילתא זה נ"ל ברור:
1