חכם צבי ס״דChakham Tzvi 64
א׳נשאלתי על אודות אשה אלמנה שהניחה בעלה מעוברת ואחרי מות בעלה ילדה בן ולא הניקתו כלל אלא שכרה לו מינקת מחמת שבחיי בעלה השלשה ילדים הראשונים שהיתה מניקתן מתו יונקים ושפטו הרופאים שחלבה ארסיי והוא סיבה למיתת בניה וגזרו שמשם והלאה לא תניק כלל וכן עשתה שבארבעה ילדים שילדה אחר' כן לא הניקתם כלל אלא נתנם למיניקות וחיו באופן שנתאמת הדבר שחלבה הרע היא הגורם למיתת הילדים יונקיה ואשה זאת נשתדכה לאלמן א' כי בעלה הניחה בחוסר כל כידוע שא"א לה לפרנס עצמה וילדיה אם לא תינשא לאיש הזה והאלמן הלז א"א לו להמתין כ"ד חודש באופן שאם לא תותר לינשא תכ"ד חדש יתבטלו השידוכין הללו וביקשו לעמוד על דעתי האם מותרת לינשא תכ"ד חודש אם לא:
1
ב׳תשובה נלע"ד ברור דאשה זאת מותרת לינשא תוך כ"ד חדשים ול"ד למה שהסכימו רוב הפוסקים ז"ל דבילדה אחר מיתת בעלה אע"פ שלא הניקה כלל דאסורה להנשא דהתם כיון דראויה להניק משעה שמת בעלה והניחה מעוברת נאסרה מטעם דסתם מעוברת למניקה קיימא אבל בנ"ד כיון דחלבה מזיק וממית כאשר חכמי הרופאים יגידו ונתאמת בחוש הרי אסורה היא להניק את בניה כדאמרי' במלה ראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול ובאיסורי כרת כמו אכילת יה"כ וחלול השבת שהוא איסור כרת וסקילה סמכינן ארופאים הכא לא כ"ש שיש לנו לשמוע אל הרופאים וביחוד שנתאמתו דבריהם בחוש וכיון שמן הדין אסורה להניק את בניה בשעה שמת בעלה אין אני קורא בה סתם מעוברת למניקה קיימא הרי לא קיימא למניקת ואף אם תרצה להניק אין מניחין אותה משום סכנת נפשות וגריעה מפסק חלבה וצמקו שדיה דהלכה רווחת בישראל דמותרת לינשא ואל תטעה לומר דדוקא ילדה בחיי בעלה הוא דשריא אבל ילדה לאחר מיתת בעלה אסורה דזה אינו אלא בפסק חלבה שפירושו שהיתה מניקתו ואח"כ פסק חלבה ולכן אינה יוצאה מכלל איסור מיניקת אלא בשפסק חלבה בחיי בעלה אף שהיתה מניקתו בתחלה אבל בפסק חלבה לאחר מיתת בעלה אסורה דדילמא איערומי קא מערמא אבל בצמקו דדיה פשיטא דל"ש בין ילדה בחיי בעלה לילדה לאחר מיתת בעלה דאידי ואידי לאו מניקה היא ולא למניקה קיימא והכי דייק לישנא דהרא"ש וכל הפוסקים כמותו דבפסק חלבה נקטו בחיי הבעל ובצמוק דדיה כתבו סתמא או שי"ל צימוק דדים ולא הזכירו בחיי הבעל לאגמורין דאף בילדה לאחר מיתת הבעל אם י"ל צימוק דדים שריא לאינסובי והיא ברור בטעמו דמה תועלת במניעה נישואיה שהרי א"א לה להניק ועוד שאין אתה קורא בה מעוברת למניקה קיימה ומעתה דון מינה ואוקי באתרין שהאשה הזאה שחלבה ארסיי ואסורה להניק את בניה דאף שילדה לאחר מיתת בעלה מותרת להנשא שאין אני קורא בה מניקת חברו ולא מעוברת למניקה קיימא ואין לתינוק תועלת במניעת נישואיה ולא מבעיא לדעת הר"ש מפליזא והעומדים בשיטתו דס"ל דכל היכא דלא משעבדא ליה מותרת לינשא דמילתא דפשיטא היא דזאת האשה מותרת דעדיפא מלא משעבדא שהרי אף אם היא רוצה אין ב"ד מניחין אותה אלא אפי' לר"ת החולק עליו וס"ל דאפי' בלא משעבדא ליה לא תינשא והכי קיי"ל הכא מודה דע"כ ל"פ ר"ת אלא במינקת או ראויה להניק אבל באינה ראויה להניק לא תדע דהרא"ש כר"ת ס"ל ואפ"ה כתב דבצמקו שדיה שריא לאינסובי ואם לחשך אדם לומר והלא ר"ת מסתייע מדבעי למימר טעמא דמעוברת משום סנדל ודחסא דע"כ לא שאני לן בין אלמנה לגרושה ה"ה למסקנא דטעמא משום מניקה אף דאישתני טעמא אישתני דינא ואם כדבריך הא אישתני בצמקו שדיה דלטעמא דדחסא וסנדל אסירא ולטעמא דסתם מעוברת למניקה קיימא שריא אף אתה אמור לו ותיקשי לך דבי ריש גלותא דלטעמא דדחסא וסנדל אינהו נמי אסירי ולטעמא דסתם מעוברת למניקה קיימא שריא אלא עכ"ח דאין הדברים אמורים אלא בששם מניקת עליה לאפוקי דבי ריש גלותא כיון דלא הדרא בה שוב לית בה משום לתא דמניקת שהרי אין בה שום תועלת לולד ואינה בכלל דבריהם שאמרו סתם מעוברת למניקה קיימא וכ"ש צמקו דדיה וק"ו בן ק"ו כשחלבה ממית כנ"ד שאינה כלל בכלל איסור המניקת באופן שהאשה הזאת מ' הענדלי בת הקצין כה"ר יוסף שטט הגין מותרת להנשא תוך כ"ד חודש והנלע"ד כו"ח פה אלטונא יע"א יום א' כ"א אלול תס"ז לפ"ק: צבי אשכנזי ס"ט.
2
