חכם צבי ס״הChakham Tzvi 65
א׳עוד על הענין הנזכר אלטונא ח' חשון תס"ח לפ"ק
1
ב׳הקצין הן גביר ה"י אד"ש התשובה ממחו' הרב מוהר"א ברודא מפראג נר"ו ראיתי ותמה אני שהאריך בסתירת דברי מהר"ש קידנבר ז"ל ודברי מהר"ר שמחה לוצאטו ז"ל ובקיום דברי ר"ת ז"ל שאינן צריכין חיזוק ומי יעלה על לבו להקל במקום שכל חכמי ישראל ראשונים ואחרונים אשר עליהם אנו סומכין מחמירין וכבר היה מעשה על ידי פה בבת מחו' ר' הירש מבערלין ואסרתי אבל אין כ"ז ענין לנדון שלפנינו שחלבה ארסיי ומחמת זה לא ינקה בניה החיים ה"י כמבואר בתשובתי ששלחתי לכם וגדלה תמיהתי על המורה הנ"ל שהבליע ביני שיטי עיקר הטעם שעליו אנו סומכין והוא ברור שכיון שחלבה ארסיי וממית והניסיון והרופאים קיימהו מעתה אסור לה להניק את בניה ויותר נפלאתי עליו שעשה לו סמוכות מדברי ספר בית יעקב שנדמ"ח והנה הס' הנ"ל הוא עזר כנגדו שהרי מבואר בהס' הנ"ל שביריד יערסלב הסכימה דעת הרבנים להתירה הלכה למעשה אלא שהוא בעל הס' הנ"ל רוצה לחלוק עליהם באומרו וז"ל דל"ד לצימוק דדיה דהתם א"א לה להניק כלל משא"כ הכא דאפשר אלא שמחמת דעת הרופא היא מתיירא' להניק וכו' ועוד דבנ"ד חשיב משתעבדא להניק שאם ירצה הבעל שלא לסמוך על דברי הרופא תציית לו ותניק ואע"ג דעובר עברה משום סכנת בנו עכ"ד והם דברי הבאי וחלילה לשמוע לאב הרוצה להמית או לסכן את בנו והדיבור בזה אך למותר נקוט מיהא מדברי הספר הנ"ל שכבר פשטה הוראה להתיר במושב זקנים ובמעמד רבנים רבים וחכמים גדולים כידוע ביריד יערסלב ואפי' אם היה כאן איסור תורה היה מהראוי לסמוך על הרבנים הרבים ובטלה דעת היחיד במיעוטו כ"ש שהנדון שלפנינו אינו אלא גזרה וחששא דרבנן בעלמא שיש לנו לסמוך על הרבים הלכה למעשה ומעידני עלי שהגאון הגדול מו"ז החסיד שבכהונה בעל שער אפרים ז"ל סיפר לנו שבעיר וינ"א באותו מעשה המוזכר בספר אמונת שמואל שם נמצאו ושם היו הגאון הגדול רבן ז"ל [של] ישראל מחו' מהר"ר העשיל ז"ל והגאון בעל קיקיון דיונה ושאר גאונים שאף שהם לא רצו להתיר בנדון ההוא מ"מ אמרו לו להאיש שרצה לישא האלמנה ההיא אם תמצא רבנים שיתירו לך ידינו מסולקות ממנה ואף הגאון מוהר"ש ז"ל שהיה אב"ד בוינ"א בעת ההיא עם כי לא הסכימה דעתו להתיר משך ידו והניח להאיש ההוא לסמוך על דעת רבנים המתירים אף שלא היו ממונים בעיר וינ"א לדון ולהורות וגם לא היו המתירים כ"א שנים ומארץ רחוקה כ"ש וק"ו בנ"ד שההיתר ברור והאשה היא מבנות קהלתנו דעלי דידי רמי' להפך בזכותה להורות לה הדרך תלך בה ורבים אשר אתנו המתירים כהלכה דיש לנו לדון ולהורות ולעשות מעשה לכתחלה שתנשא ובטוח אני בחכמי הדור נר"ו שיסכימו עמי הלכה למעשה כי דברים ברורים וישרים המה עוד ראיתי למוהר"א ברודא נר"ו ששגג באומרו שאין הרופא נאמן יחידי להעיד על חלבה שהוא ארסיי שאין היחיד נאמן ועוד שהוא שני בשני בחד בעל עכ"ד ושגגה היא שדבר פשוט הוא דבמילי דרבנן ומילתא דאיסורא דלית ביה דררא דממונא שהיחיד קרוב נאמן ואפי' אשה קרובה נאמנת ובאיסורא דאו' איבעי' לן בהאשה רבה ולא איפשטא ואזלינן בה בדאו' לחומרא ובדרבנן לקולא ובהדיא מהימנינן ליה לקטן לומר עד כאן היינו באין בשבת וכן לענין תרומה דרבנן כדאי' בכתובות כ"ח ובפי' כ"כ מוהרמ"א בהגה ש"ע ח"מ סי' ל"ה דבכל איסורי דרבנן קטן מהימן ואף שבדבר שהוחזק לאיסור אין הקטן נאמן להוציאו מחזקתו לפ"ד הריב"ש בתשו' רמ"ה מאן לימא לן דאיתתא דא הוחזקה לאיסור אדרבא בחזקת התירא קיימא דעינינו הרואות שלשה ילדיה הראשונים מתו יונקים וארבעה האחרונים שלא ינקו ממנה המה בחיים אין כאן אלא גילוי מילתא בעלמא ואף הריב"ש לא אמרה אלא בקטן אבל בגדול אפי' קרוב ממש דאו' הדבר ברור דעד אחד מיקרי ומהימן במילי דרבנן ואין זה צריך לפנים ושלום כנפש מחותנך: צבי אשכנזי ס"ט:
2
