חכם צבי ע״חChakham Tzvi 78
א׳זה השבתי למחותני ה"ה מהר"ר מאיר אבד"ק פרוסטיץ שרצה להשיב על תשובתי הראשונה בקצרה.
1
ב׳לאפס הפנאי הריני בא בקצרה להשיב על טענותיו מה שטען תחלה שאפשר נתמסמס הלב עד שנעשה כבשר שהרופא גדו ונחסר קצת מהלב עד שנשתנה צורת הלב ונעשה תלתולי בשר וזרקתו לחתול ולא הכירה שהוא מן הלב עכ"ד והם תמוהים מאוד דמלבד שכיון שמכ"ת מודה בהנחתי שא"א להיות מבלי לב ממילא מוכרח שכמו כן א"א לחיות במציאות לב כזה אפי' רגע א' כי כמוהו כאין וז"ב לכל מבין: עוד הדבר ברור שאין לנו לבדות מלבנו דברים שלא אמרה הריבה ועל הראשונים אנו מצטערים כו' ועוד שאין דרכן של בנות ישראל כשרואות דבר משונה לזרקו בלי שאלת חכם ואי אתה מאמינה בכל דבריה אף אני אומר לב גמור היה לה ולאו אדעתה ומה שטען עוד באומרו כמו שבאים לפנינו אווזות פטומות ונקובות הוושט מעבר אל עבר אף שהוא נבלה מ"מ הם חיות לפי שעה ושמינות ובריאות בשר עכ"ד וחוץ מכבודו לא דק ותרי תמיהי איכא הכא חדא דנקובת הושט אינה נבלה מחיים אלא שאין שחיטה מועלת בה ואם שחטה אין שחיטתה שחיטה ואז מטמאה משום נבלה אבל מחיים אינה מטמאה כמו שהוכחתי בתשובתי הארוכה שכתבתי על הנידון הלז ועוד מי קא מדמית נקב שע"י קוץ נעשה ונשחטה תכף ובודאי שהיא נשארת שמינה ובריאה לאפוקי מסמוס הלב שע"י חולי שא"א לבא לידי מידה זו עד חמק בשרו וכל גופו חלבו ושמנו ודבר זה ברור לרואי שמש ומאי דמסייע לן כת"ר מההיא דבודק עד שמגיע לסלע או לבתולה לאו סייעתא היא דשאני התם שאנו תולין לומר בא עורב ונטלה לקיים ולהחזיק בדיקתנו שבדקנו ולא מצאנו ואף שמתחלה היתה שם טומאה על כרחנו לומר בא עורב ונטלה שהרי איננה לאפוקי בנ"ד שאנו באין לתלות להכחיש בדיקתנו ולומר שאף שבדקנו ולא מצאנו לא בדקנו יפה וכאן היה הלב אלא שלא מצאנוהו ולא ראינוהו: אבל הדבר ברור מכה ראיותיי שהוא היתר גמור מבלי שום פקפוק ודבר ה' בפי מעכ"ת אמת באומרו אילו הוינא התם הייתי אוכל משופרי שופרי כי כן הוא וברור ופשוט הוא לאשר עינים בראשו והחולק ע"ז חולק על האמת ואסר לן יונה מבלי משים:
2
