חכם צבי פ״אChakham Tzvi 81
א׳וכיון דאיכפל מכ"ת להביא ההיא דכלי נתר ושינה ושילש בדבר אודיע לו מה שיש לי לפקפק בדברי הרשב"א בהשגתו על הרמב"ן ז"ל הסובר בדינן של כלי נתר דמהני להו יישון באומרו שאין זה לשון עולמית דאדרבה טהרה עולמית יש להן כו' ועוד דמיסתברא דאילו היה להם טהרה ביישון אף בהגעלה או בחזרת כבשונות מותרי' מיד ואני תמה דאטו הרמב"ן פליג על טהרת חזרת כבשונות והא לא קאמר אלא דאין להם טהרה בהגעלה אבל ע"י חזרת כבשונות פשיטא דשרי וזה לא מיקרי טהרה דפנים חדשות באו לכאן והו"ל ככלי חדש וכמ"ש התוס' ז"ל בפסחים ובזבחים גם מה שנראה מדברי הרשב"א ז"ל דחזרת כבשונות לא מהני לכלי נתר זה פלא ומי איכא מידי שאין אש הכבשן מוציאו והלא אף אם אבן הוא נימוח ונעשה סיד שאני אומר חרס הדרייני גופיה אם החזירו לכבשן יצא מידי איסורו וטהור הוא וצ"ל דלהרשב"א אין ראיה מכבשן של סיד שחומו רב מאוד לכבשן של יוצרין שאין חומו כ"כ גדול וכדמות ראיה לזה מסוגיא דפ' דם חטאת דס"ל לרבה בר אהילאי דהיסק לא מהני לתנור ושקיל וטרי טובא התם בגמ' אהאי מילתא דחזרת כבשונות אי מהני אף דקיי"ל דמהני מ"מ משמע דלא ברירא מילתא כשרפת סיד אלא שלא ראיתי לאחד מהמפרשים ז"ל שכתב כן גם אין הסברא מסכמת עם הר"ב ז"ל אבל הגעלה לא אתיא מיישון יב"ח דאין ספק דחרצנים וזגים ודורדייא לא מהני להו הגעלה אף דביישון שרי ומה שהשיג על הרמב"ן דאדרבא טהרה עולמית יש להן הרמב"ן ס"ל דלישנא דאין להן טהרה משמעו ע"י מעשה אדם דאל"ה הול"ל אינן טהורין עולמית וגם הרא"ש והטור סברי כשיטת הרמב"ן אף דבש"ע פסק כהרשב"א והר"ן מסתיין דרבים וגדולים ס"ל דיישון עדיף מהגעלה אלא שדיננו אמת לכ"ע ומה שרצה כת"ר להליץ בעד קושייתי על ר"ת לא ידעתי מאי איכא טפי בהרא"ש מבתוס' שם ומהו זה שכתוב ואי ס"ד דדורדייא אינן כלל אלא שנתמדו מה לו להביא ראי' שבימים ההם היו רגילים לתמוד תיפוק ליה דדורדייא אינן כלל אלא שנתמדו עכת"ד ואינן אלא תמה דאי לאו שבימיהם היו רגילים לתמוד מהיכי תיסק אדעתי' דר"ת לפרש דורדייא שנתן עליהם מים האם בדרך נבואה יאמר כן ואי כדברי מכ"ת שדורדייא סובל שני פירושים שנתמדו ושלא נתמדו מה לו לר"ת להזכיר שקודם שנתמדו נקראו בלשון שמרי' שאין זה מועיל כלל להכריח שפירש דורדייא דהכא היינו לאחר שנתמדו דהא ס"ל אף קודם שנתמדו נקראו דורדייא אלא דהכא מיירי מסתמא בנתמדו כדרכן ומה צורך כלל לחלק בין השמות הללו אפי' תימא דאין שם אלא שם א' והוא דורדייא הכא מיירי בנתמדו מסתמא דהכי אורחייהו לפי דבריו וכי תימא דה"ק כיון דמלת שמרי' אינה אלא בלא נתמדו ודורדייא כוללת שתי החלוקת אי ס"ד דבלא נתמדו איירי הו"ל למינקט שמרי' דליכא למיטעי ומדנקיט דורדייא דאיכא למיטעי ש"מ דהאמת כך הוא דדוקא בנתמדו שתי תשובות בדבר חדא דנהי דאשכח ר"ת ז"ל בדוכתא חדא בתלמוד שהשמרים נקראים כך קודם תמידתן מנ"ל דלא מקרו כמו כן אחר תמידתן כי היכא דדורדייא נאמר על שניהם ה"נ שמרים דבשלמא לדידי ניחא כיון שמצא ר"ת שני שמות א' שמרים וא' דורדייא ומצא שבימיהם היו רגילין בתמידה וראה שבהמפקיד מוכרח לפרש שהשמרים הם קודם תמידה ראה לחלק בין הפרקים ולפרש דורדייא אחר תמידה שלא יהיו שמות נרדפים אבל אי ס"ל דדורדייא כולל מנ"ל דשמרים נמי אינו כולל כיון דע"כ קודם תמידה יש כאן שמות נרדפים אף לאחר תמידה נימא הכי והדר הו"ל שמרים ודורדייא כי הדדי ועוד אי ס"ל דלר"ת דורדייא כולל אף קודם תמידה מאי מוכח ר"ת מדלא נקיט שמרים דילמא אתי לאשמעינן תרתי דאף שאינן תמודין ניתרין ביב"ח והתמודין כמו כן צריכין יב"ח אלא ע"כ דס"ל לר"ת דשם שמרים הוא דוקא קודם תמידה ושם דורדייא דוקא לאחר תמידה זהו מה שראיתי להשיב למלכות בקיצור נמרץ ושלום כנפש מחו' צבי אשכנזי ס"ט.
1