חיים וחסד קצ״הChayyim VaChesed 195
א׳חייב אדם להסתכל בראיית השכל איך לעבוד ה'. כי הנה הבטה הוא מעילא לתתא וראיה הוא מתתא לעילא, וראיה שהבטה הוא מעילא שנאמר (תהלים פ, טו) הבט משמים. פירוש כי הבורא ברוך הוא ברא העולם לכבודו כדי להקרא מלך ואין מלך בלא עם (פדר"א פ"ג), וכדי לירא מפניו ולאהבה אותו, כי זה הוא עצמיותו. נמצא בחינת היראה עלה תחילה במחשבה, ואנו הולכים מתתא לעילא היה ראוי להיות להיפך אהבה תחלה ואחר כך היראה, אלא שהיה גלוי לפניו יתברך וראה הקטנות השכל שבנו שאין אנו יכולין לסבול האור הגדול של אהבה, על כן היה יראה תחלה ואחר כך אהבה, ואחר כך יראה אמיתות שעלה ברצונו. וזה פירוש (בראשית מח, יד) 'שיכל את ידיו', וידיים נקרא אהבה ויראה (תקו"ז כה:) אשר בלא הם אי אפשר לנו לתפוס בשכלנו להדבק בהקב"ה, ו'שיכל' פירוש חילוף אצלינו, 'כי מנשה הבכור', מנשה לשון נשיון ושכחה, הוא הגשמיות המשכח אותנו מהשי"ת, על כן הוצרך להיות יראה תחלה אצלנו:
1