חיים וחסד ער״בChayyim VaChesed 272
א׳איתא בגמ' (ב"מ לב.) יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר אל תחזור יכול ישמע לו תלמוד לומר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו וגו', כולכם חייבים בכבודי. ויש לדקדק מהיכא תיתי שיאמר לו אביו כך. אלא שאמר לו אביו שיטמטם את לבו, שלא יהא מעובדי השי"ת בכוונת הלב אלא מצות אנשים מלומדה, והוא טמטום הלב, או שאמר לו אל תחזיר את החיות להשי"ת ולא תכיר טובה, יכול ישמע לו, תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו, ואיתא בזוהר (ח"ג מד:) אביו דא קודשא בריך הוא ואמו דא כנסת ישראל, ולכאורה למה לא פירש כפשוטו.
1
ב׳אלא נעיין בענין, בזמן שהאדם בילדותו הוא מנוער מכל טוב ושכל, והענין הוא, כי האדם הולך ממדרגה למדרגה, ועל כן נולד מנוער מן הכל, ואחר כך הוא נגדל בשכל אביו שאביו מלמדו, ועל כן ברא לו אב ואם, שהוא צריך שילמדו אותו וינהגו אתו עד שיבוא לשכל האב, מה שאין כן שור בן יומו קרוי שור (ב"ק סה:), מחמת שבאותו השכל שנולד כך הוא תמיד. וז"ש הזוהר אביו דא קודשא בריך הוא, פירוש הקב"ה הזמין לו אב כדי שילמד אותו לעבודת הבורא, ואמו דא כנסת ישראל, שמספרים שבחו לפני השי"ת, וז"ש איש אמו ואביו תיראו, וכשאביך הוא הקב"ה, דהיינו שהוא מלמד אותך לעבוד השי"ת ואז אביך הוא אחדות עם השי"ת אותו תירא, אבל אם אמר לך היטמא כנ"ל אל תשמע לו.
2
ג׳או י"ל איש אמו ואביו תיראו, כי ג' שותפים באדם הקב"ה ואביו ואמו (קידושין ל:), ובימי הנערות יש לו כח האם שנשים דעתן קלות (שם פ:), שאין לו דעת להתחבר עם השי"ת, ובשנים האמצעיים יש לו כח האב, שהוא בכוחו ובגבורתו אז יש לו דעת והתחברות עם הקב"ה. ובימי הזקנה נתבטל כח האב ואם ולא נשאר אצלו רק כח השי"ת, ואף אם תמצא אדם שאין לו דעת והתחברות עם השי"ת אף בימי הזקנה הוא מחמת שהורגל בחומר והרגל נעשה טבע. ועל כן כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה', כשהוא איש (ע"ז יט.), שיש לו כח האב, כי אחר כך אין רבותא. וזהו פירוש איש אמו ואביו תיראו, הכח האב ואם, דהיינו הימים הנעורים וימים אמצעיים תיראו ותמשיכו אל היראה:
3