חיים וחסד שט״וChayyim VaChesed 315
א׳איתא (סוטה טו: ושם יז.) שהיו לוקחים אפר מקרקע המשכן לסוטה לומר שאם זכתה יהא לה בנים כאברהם אבינו ע"ה שאמר (בראשית יח, כז) אנכי עפר ואפר. הנה יש אויר מים רקיע (זהר ח"ב קסז. עי"ש), האויר הוא מה שלא בא עדיין בהתלבשות רק עדיין הוא באפיסות, ומים נקרא קצת בהתלבשות ובהמשכה, ורקיע הוא נקרא השכל שהוא יכול להסביר לאחר זה, לשון רקיע הוא פרישות, שפורס בשכלו הגדלות האור כדי שיוכל לתפוס בשכלו, וז"ש (עי' נדה כג:) פרס פרסה במעוהי. וז"ש בתיקונים (דף א.) הפוך רקיע ותשכח עיקר. וגם ז"ש שם (ז:) קמץ הוא רקיע וניצוץ, ורקיע הוא הפתח, שהוא מפתחא דכליל שית ו' מדות ועל כן הפתח הוא ו' הוא הברית והתקשרות, ר"ל הצדיק, וכמו ששבת כלול מו' ימים כך הצדיק כלול מו' מדות, וזהו (שמות כח, יא) פיתוחי חותם, שע"י הברית נפתח החתום ומכוסה ממנו.
1
ב׳ואיתא (חגיגה יב.) אור ששימש בו' ימי בראשית היה מאיר מסוף העולם ועד סופו וגנזו לצדיקים, וקשה היכן גנזו, לית אתר פנוי מיניה (תקו"ז קכב:). אלא זה האור הוא התקשרות, שלכל הדברים צריך התקשרות, וזהו (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכל, וגנזו פירוש לאותם שרוצים להתקשר עמו הם ישיגו בו, למדות התקשרות לא היתה שבירה בשעת מיתת המלכים, שנאמר (בראשית לו, לא-לט) ואלה המלכים וגו' וימת וימלוך וגו' וימלוך הדר, ולא כתוב בו מיתה, ומדות התקשרות נקרא הדר, הידורא דכל גופא, כי גוף וברית חשבינן חד (זהר ח"ג רכג:).
2
ג׳וז"ש (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף, פירוש כשעובד השי"ת מחמת שהוא בן, אהבה עצמיות בלי שום מדה, ועל ידי זה יגיע להשי"ת תוספות תענוג שנקרא יוסף, השי"ת מגדיל אותו, וזהו לשון פורת מלשון (בראשית לה, יא) פרה ורבה, וגם כן לשון תפירה מלשון התחברות. וז"ש (שם מב, ח וברש"י) והם לא הכירוהו, שיצא מאתם בלא חתימת זקן, פירוש שיצא מן הגוף להתקשר בהשי"ת בלא שום התלבשות, ומדת זקן הוא התלבשות אור כדי שיוכל להבין הבן השכל בקטנות, ועל כן סריס אין לו זקן, שאין לו בנים א"צ לזקן, אבל אנו נקראים בנים להשי"ת על כן נתלבש השי"ת במדות כדי שיוכל להשפיע אורו אלינו, וזה נקרא מותרי מוחין, שזה אצלו כמותרות.
3
ד׳וכשאנו מתקשרין בהתקשרות עמו ואנו משיגין ההתלבשות שנתלבש בהן השי"ת, עי"ז אנו יכולין להתחבר בהרצון עצמו ע"י שני בחינות, א' כשאנו רוצין להבין הטעם מהדבר שכבר נתחדש בעולם, אזי אנו צריכין להסתיר עצמינו באפיסת השכל זמן מועט כדי להמתיק טעמו של דבר, וזה נקרא כתר זעיר. ובחינה ב' כשאנו רוצין להמשיך התחדשות לעולם מה שלא היה מקודם, דהיינו מה שאמרו ז"ל (יבמות סד.) צדיקים מהפכין מדת הדין למידת הרחמים, שזה לא היה מקודם, צריכין אנו להסתיר עצמנו באפיסת השכל זמן רב כדי להביא ההתחדשות הזאת, וזה נקרא כתר סתם. וז"ש (תהלים קמה, יט) רצון יריאיו יעשה, פירוש שהצדיק מקושר בהרצון יכול להמשיך עד העשיה ההתחדשות.
4
ה׳והנה באפיסת השכל זה הרצון יש קבלה בידינו שיש תר"ך אורות, והנה מחמת שאין אנו יכולים לתפוס שם באותו התר"ך אורות צמצם הקב"ה את אורו בהבינה, והחכמה נקרא יש שנאמר (איוב כח, יב) וההחכמה מאין תמצא, וכיון שמציאותה מאין היא עצמה יש, והבינה גם כן נקרא יש. והנה זה הצמצום שנצמצם בחכמה תר"ך אורות לא היינו יכולים לתפוס, על כן נתלבש הקב"ה יותר וצמצם אורו ונעשה מיש קנ"ה, קנ"ה חצי מספר מי"ש, וזהו (משלי ד, ה) קנה חכמה קנה בינה, ועל ידי זה הצמצום אנו יכולין להשיג אורו. וזה שאמרו ז"ל (קדושין לב:) זקן זה שקנה חכמה, זקן הוא התלבשות, כשנתצמצם אור החכמה בקנה אז אנו יכולין לקנות אותה:
5