חיים וחסד שט״זChayyim VaChesed 316
א׳מצות פרה אדומה היא חק בלי טעם. פירוש הטעם הוא אור גדול כל כך שאין אנו משיגין אותו, אבל משה זכה לבינה (ר"ה כא:) והבין אותה. והנה פרה אדומה נקרא המחשבה (זהר ח"ג רמג:), ונקרא פרה על שם שהוא פרה ורבה שכליות לאדם, אדומה נקרא על שם האדמימות שהיא בינה שמינה דינין מתערין (זהר ח"א קנא.). והנה כמו שפרה אדומה מטמא טהורים ומטהרת טמאים כך המחשבה, כי אמרו ז"ל (שבועות לט.) ישראל הם עריבים זה בזה, לשון מעורבים, והמחשבה טמאה מאדם שאינו מזוכך נופלת על הצדיק על מחשבתו וכביכול שמטמא את הצדיק, אך שהצדיק נמשך לשורשו עי"ז מושך ומעלה עמו את המחשבה, ועל ידי זה יכול להביא טהרה גם לאדם שאינו מזוכך ויכול להיות לו עלייה על ידי זה, וזהו בתחילה לטמא טהורים ואחר כך לטהר טמאים.
1
ב׳והנה הבינה היא בית להחכמה ונקרא משכן לחכמה, ונקרא נוקבא שמקבלת מהחכמה, והדיבור נקרא קרקע המשכן, ולפעמים ההבנה מקבלת מהדיבור, שע"י הדיבור נתעורר הכוונה, וזו היפך מהראוי שצריכה להיות מקבלת מחכמה ולא מדיבור, וזה גרם שסטה מהבעל מהמשכיל, על כן אין יכולה לקבל מהחכמה. ואם זכתה כו', אם יזכך את עצמו ויתחבר להמשכיל ואז תהיה מקבלת מהחכמה ויהיה הדיבור הולדה מחמת הבינה:
2