חיים וחסד שנ״בChayyim VaChesed 352
א׳ה' מלך גאות לבש (תהלים צג, א). ואיתא (סנהדרין יט:) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הרב שמחל על כבודו כבודו מחול. כי המלך המלכות אינה שלו, אלא שאחרים מינו אותו למלך, ואפילו כשהוא מלך מחמת עצמו דהיינו מחמת חכמתו, הרי גם כן אינו מלך מחמת עצמיותו רק מחמת החכמה, ולכן אין בידו למחול על כבודו, כי המלכות אינו שלו. ונמצא המלך יש לו גאות, שאינו רשאי למחול על כבודו, והגאות הוא בגילוי, אבל בפנימיות זהו ענוותנותו כי הוא יודע שהמלכות אינו שלו ואינו נוטל המלוכה לעצמו, אבל הרב מה שמוחל על כבודו זהו עניו בגלוי, שהוא מוחל על כבודו, אבל בפנימיות הוא גאות, שבזה יודע שהחכמה הוא שלו שיכול למחול על כבודו.
1
ב׳וזה פירוש ה' מלך גאות לבש, כי החכמה נקראת גאות, מפני שהוא עצמיות עם השי"ת, ולבש הגאות תוך הלבוש שיהא לנו תפיסה בו, נמצא מה שהלביש את עצמו הוא ענוה אצלו שהוא השפלה אצלו, ועל כן גאות גימטריא ת"י (פע"ח שער השבת פ"ח), שהחכמה נתלבשה תוך ד' נקודות שהם יודין וכל אחד כלול מי' הרי ת':
2