חיים וחסד שנ״וChayyim VaChesed 356
א׳הנה השי"ת ברא את האדם כשהוא קטן בלא שום שכל, כי באמת צריך שיהא להבן רצון אביו ממש שהוא עמו עצמיות, ולא שיהא לו רצון בפני עצמו ומה שעושה רצון אב אינו אצל הבן אלא כמו שצריך לציית לו, נמצא זו היא רצון בפני עצמו, אלא שיהא עם האב עצם גמור בלא שום מדה, ועל כן נברא הבן קטן בלא שכל שינהג את בנו כרצונו. וכן גם כן צריך האדם להיות עצם גמור עם השי"ת, וזהו (אבות פ"ב מ"ד) עשה רצונו כרצונך, וזהו (בפיוט לכה דודי) סוף מעשה במחשבה תחלה, שיהא הסוף כמו שהיה בתחלה במחשבה אחדות. והנה המדות נקראים כנפים (עי' תקו"ז כה:), שעל ידם הוא מחובר בהשי"ת, שע"י האהבה נגמר בהתחברות עם הקב"ה, אבל מי שהוא עצם עם הבורא הוא מחובר עמו בלא שום מדה, וזה נקרא נשר, שהמדות נושרים ונופלים. וזהו (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, אימתי 'אשא אתכם', כשתהיו 'על כנפי נשרים', למעלה מהכנפים רק עצם גמור:
1