חיים וחסד שנ״זChayyim VaChesed 357
א׳הנה הזעיר הוא ו' מדות, והמוחין אינם עצמיות עמהם פעם שורין עליהם ופעם אין שורין, אבל המלכות אינה רק בסוד נקודה אחת, והט' מדות גם כן אינם אחדות עם המלכות, והט' מדות הם כענין המוחין אצל הזעיר. והטעם כי פגם העון הוא במלכות, ואם היו כל הט' מדות עצמיות עם המלכות היה העון פוגם גם בכל המדות ולא היה מועיל תשובה. והנה העון מגיע קצת גם אל הזעיר, ואם היה המוחין עמהם עצמיות היה העון פוגם גם בהמוחין, על כן אין באים אלא לפעמים. והנה בת קול יוצאת ומכרזת (חגיגה טו.), והיכן אנו שומעין הבת קול, אלא המוחין נקראים בת קול, וזהו לשון יוצאות שאינה עצמיות, והכרוז הוא שבכל יום באין לאדם הרהורי תשובה. והנה מה שאמרו (שם) על אחר שאין מועיל לו תשובה, הטעם מחמת שהשיג עד המוחין ופגם שם, וז"ש (מו"ק כה.) נתחלף לו רצועה של תפילין ויתיב מ' תעניות, פירוש הרצועה הם המוחין שלא היו מגיעין לו וידע שפגם בהם על כן התענה:
1