חיים וחסד שס״וChayyim VaChesed 366
א׳הנה יש בחינת יד שצריכין אנו לתפוס בו או שהיד תופס אותנו, והנה המשפיע יש בו כח המקבל וגם בו השפע והמדידה, וזה אות א', יוד לעילא הוא השפע, וד' לתתא הוא המדידה, והו' באמצע. והנה הקב"ה ברא יום ולילה שהוא חשכות, והלא הרבה ריוח והצלה לפניו, שהיה יכול להאיר לעולם בלי גבול. אלא שראה שאין העולם מתקיים בעמוד א' דהיינו שהגבורות יבטלו במציאות נגד האור, אלא רצה שיהיו הגבורות נמתקים בחסדים, [ונקרא מים מלוחים כי בלא מיתוק נקרא מים מאררים], ויוכללו שניהם בעמוד זו הוא א' קו האמצעי. וז"ש (תהלים פד, יא) כי טוב יום בחצריך מאלף, חצר נקרא מקבל, שמקבל מהדיורין שבתוכו, פירוש אימתי היום הוא טוב בהחצר בהמקבל, הוא מאלף, כשהוא ממוצע בין השפע והמדידה ונמתקו הגבורות:
1