חיים וחסד שפ״הChayyim VaChesed 385
א׳הנה כתיב (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה. יש נשמה שהיא נשימה באדם, שהנה הקב"ה מנהיג העולם במטי ולא מטי (זהר ח"א טז: ועוד), פעם משיג האור ופעם מסתלק, וזהו (יחזקאל א, יד) החיות רצוא ושוב, ואם לא היה מסתלק לא היה תענוג. וכשהחיות בא לאדם הוא בדגש, שבא לאדם בדגישה, אבל וְשוֹב, כשמסתלק הוא ברפה, והנה כיון שברוחניות הוא כך אפילו בגשמיות הוא כן, שהבל הפה מסתלק וחוזר. והנה המוחין נקראים י"ה (תקו"ז סג: ועוד.), הוא החכמה ששם אי אפשר לתפוס יותר מבחינת יו"ד, וה' הוא הבינה, ד' דלית ליה מגרמיה כלום, וכשבא הנקודה נקרא ה'. והנה השי"ת יש לו מישראל התפארות ותענוג, הרי יש לנו השראת המוחין ויכולין לעשות המצוה בתענוג, וז"ש (שה"ש א, ד) משכני אחריך נרוצה, פירוש כשתמשוך אותי אפילו בבחינת לא מטי בסילוק האור אעפ"כ נרוצה.
1
ב׳הנה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, אלהינו הוא מצד החקירה שיש אדון בעולם, אך מצד החקירה יש יראה לסמוך על שכלינו, לכך אנו אומרים ואלהי אבותינו, מצד האמונה. והנה באמונה לבד אין יראה ואהבה, משא"כ מצד החקירה. וז"ש (תהלים צב, ג) 'להגיד בבקר חסדך', פירוש ע"י שאתה תהיה 'בבקר', לשון חקירה, אתה יכול להמשיך החסד, אבל 'אמונתך בלילות', מחמת אמונה לבד הוא בחשכות בלא אהבה ויראה. והנה אנו נקראים אבר מהשכינה (זהר ח"ג רלא:), פירוש מהאור והחיות שהאציל מאתו יתברך והשרה בתוכינו, והאבר הוא אותיות ברא, כי כתיב (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם, פירוש כשאנו מגביהים אלהות שהוא החיות שבתוכינו להקב"ה אז אנו נקראים בנים:
2