חיים וחסד שפ״טChayyim VaChesed 389
א׳ארך אפים הנה בתוך הי"ג מדות יש מדת ארך אפים, פירוש שאנו תחת הזמן, והשי"ת הוא למעלה מהזמן, זהו אפים - שני פנים, והקב"ה רצה להשיג לנו פנים שלו על כן המשיך אור שלו באריכות שהוא תחת הזמן. וזהו (ריש תו"כ) בנין אב משני כתובים, פירוש 'בנין' של 'אב' נמשך בשינוים, וזהו 'משני', לשון שינוים, 'כתובים' הוא עצמות האור, כי בכל מקום כתובים הוא עצמיות האור, וזהו תורה שבכתב שהוא עצם אור הקב"ה, ותורה שבעל פה הוא מקבל.
1
ב׳והנה יש שערות קשישין ושערות רכיכין (ע"י זהר ח"ג רצה:), פירוש כמו שיש בזה העולם דכר ונוקבא כן הוא בעולם העליון, אלא ששם הוא עולם הרחב והם מיוחדין באחדות ועצם גמור, אבל בזה העולם מחמת שהאור גדול מאוד אי אפשר להם שיתצמצמו בכל אחד, על כן הוצרך האור להתחלק בב' כלים. והנה הרוצה לשפוך מכלי רחב לכלי קצר צ"ל משפך שהוא רחב מלמעלה וקצר מלמטה, כן הדיבור נקרא משפך שעל ידו נשפך האור להמקבל, שמחמת הדיבורים יכול להבין על ידו עצם השכל, כי האור נגדל בתוך המקבל, וזה נקרא שערות, ר"ל שיעורים, שמשער איך להמשיך השכל. וזהו (דברים לג, ב) וזרח משעיר למו, ע"י השיעורים בא לנו זריחה שאנו נגדלים על ידו, והנה אצל המשפיע נקרא מותרי מוחין. והנה יש ב' שיעורים, א' הוא שאנו משערים גדלות הבורא, וע"י אותן השיעורים הוא משפיע לנו, וזהו (משלי לא, כג) נודע בשערים בעלה, פירוש בשני השיעורים.
2
ג׳והנה אי אפשר להיות גדלות השכל אלא ע"י ההעדר שהוא הסתלקות, כמו אב שמסתלק מבנו ואין בדעתו חס ושלום להסתלק ממש, אלא כדי שעי"ז יתגדל שכל הבן, כי בלא הסתלקות האור יש להבן גבהות וישות בתוכו ואינו יכול לקבל מחמת הגבהות [הוא בחינת מלכות], וע"י הסילוק בא הבן בשפלות ויש לו חשקות אל האב, וההסתלקות נקרא שחרורית אצל הבן, אבל כשמחובר מדה הז' לראשונה אז א"צ לשחרורית. וזהו (תהלים קכא, א) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, האבות נקראו הרים (שמו"ר טו, ד), הם גדולה גבורה תפארת שעל ידם יכול לצפות למרחוק, ודוד היה מדת מלכות ורצה לצפות למרחוק, ואמר שאינו יכול להיות לו עזר אלא ע"י שיחבר את עצמו להאין, וזהו מאין יבא עזרי. וזהו (משלי כב, ו) חנוך לנער, חנוך לשון גידול להמנוער, על פי דרכו, אותיות דרך ו', שיש בו ו' מדרגות:
3