חיים וחסד ת״מChayyim VaChesed 440
א׳איתא (ר"ה כא:) משה זכה לבינה. פירוש שהיה מזוכך עד שהשיג אור התורה כקודם נתינתה, וז"ש בזוהר (ח"ב פה.) אורייתא מבינה נפקת, אבל אנו צריכין להשיג האור ע"י אותיות התורה, שהאור מצומצם בם. והנה כל אחד יש לו תפיסה בהתורה, והתורה בזה העולם היא נראה כמו שהיא וצריך לחברה בקב"ה, וכשמחבר להקב"ה נמשך האור עליו שהוא הרחבת וזה נקרא ברכה. וז"ש (חגיגה יב.) אור ששימש בז' ימי בראשית גנזו לצדיקים שהוא התקשרות, שהאור נמשך לההתקשרות. וז"ש בגמרא (יומא לז.) חד אמר כשאני מזכיר שם שמים אתם תנו ברכה, פירוש כשתקשרו התורה בהקב"ה אז נמשך ממילא האור לכם, ומה שאמר אתם תנו ברכה פירוש כאלו אתם נותנים ברכה, דהיינו ע"י התקשרות. וחד אמר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא אתם הבו גודל לאלהינו, פירוש שתהיו כל כך מזוככים עד שתהיו בגדלות כל כך שתשיגו האור בענין אפילו לא נכתב היה ראוי ליכתב, כמו שמשה השיג התורה קודם נתינתה, וזה שנקרא התורה אור, שהאור נסתר בהתורה.
1
ב׳וז"ש (אסתר ט, יב) מה בקשתך אסתר המלכה וינתן לך, פירוש כי טוב הוא התענוג שהוא נוקבא, ומשה זכה לבינה שהוא התענוג, ומהיכן קיבלה מהחכמה עצמה, וז"ש במ"א (זהר ח"ב קכא.) אורייתא מחכמה נפקת. וז"ש פעם אחת מה בקשתך 'וינתן' לך, בי' שהוא חכמה, כי הנה יש ב' מיני תורה, א' הוא מצות הכתובין בתורה, צריך לחברן בהשי"ת להשיג תענוג, וא' הוא עצם התורה, שמדבר בעצם השי"ת שהוא עצמיות עמו, וכשמחבר התורה להשי"ת ומשיג התענוג אז נמשך עליו החכמה עצמה שהוא י'. וז"ש תחילה (אסתר ז, ב) ותנתן, ואח"כ (שם ט, יב) וינתן - בי':
2