חיים וחסד תס״בChayyim VaChesed 462
א׳החודש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב, ב). הנה יש ב' מיני נשים, והם התענוג והיראה שנקרא נשים, מלשון שכחה, פירוש מחמת שלא יפלו בהשכחה על כן ברא הקב"ה היראה שהיא גבורה. והנה כתיב (בראשית כט, טז-יז) וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה וגו' ועיני לאה רכות, התענוג נקרא לאה, כי כל זמן שהאור עצם עם הקב"ה אין התענוג מורגש כי הוא עצמיות, רק כשנחלש כח האור אז מורגש, ועל כן נקרא התענוג לאה, מלשון נלאה. וזה שתרגם ועיני לאה שפירין למחזי, פירוש כי לכאורה מתרגם היפך מהפסוק עצמו, אלא שהתרגום הוא אחוריים (ספר הליקוטים פ' לך לך יג), שהוא מקבל והוא מדריגה תחתונה, על כן מפרש שפירין למחזי, כי כשהאור נחלש יש תענוג, אבל נגד האור עצמו הוא חולשת, ועל כן בתורה גופא כתיב רכות מלשון חלשות. והנה כשרוצה להסביר לאחר מה שלא ידע מקודם הרי לא משיג תיכף רק היראה, אבל התענוג מהדבר אינו משיג תיכף, רק שמבין שיכול להיות מזה הדבר תענוג, וזה שלאה אחורי הדעת (שער הפסוקים ויצא). וזהו שהקב"ה הראה למשה רק קשר של תפילין (ברכות ז.), שעצם השי"ת היה לו הסתלקות מלהשיג, והראה לו רק המצות שהם התחברות בהקב"ה.
1
ב׳והנה כשרוצה להשיג התענוג מהדבר הוא מוכרח לבנות מדות אצל עצמו כדי שעל ידי זה יכול להשיג התענוג מהדבר, וז"ש (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם, תם הוא סוף המדריגות של העולמות, ועל כן יש יעקב ורחל יעקב ולאה, יעקב ורחל הוא כשבונה המדות שהם בהתגלות, ויעקב ולאה כשבונה המדות כדי להשיג תענוג שנעלם ממנו, וזה שלאה היא למעלה מהחזה (שער הפסוקים שם ועוד), פי' למעלה מהראיה שאינו יכול להשיג שם. והנה מה שאדם יכול להבין שיכול להיות תענוג מזה הדבר אחר בנין המדות זה נקרא 'ציפורה אשת משה', כי משה הוא השכל עצמו, וציפורה הוא לשון צפורה שמבין מיד התענוג שבא אחר כך. והנה התענוג שבא אחר כך, התענוג הוא שתמיד חשקות שלו לקבל, ועל כן לפעמים משפיל את עצמו אף למדריגה תחתונה כדי לקבל ממה שיוכל לקבל, והוא נקרא מלך, והלמד הוא נקרא מלך גדול, למד הוא הבנה שמלמדת (תקו"ז פט.), וז"ש (קהלת ט, יד) 'וסבב אותה מלך גדול', הוא הלמד, ויש 'עיר קטנה' שהוא מלך.
2
ג׳והנה גשם נקרא הרחמנות, שהשפיל הקב"ה אלינו אל הגשמיות על ידי ל"ב נתיבות חכמה שנקרא שבילין (תקו"ז יג.), כי שביל אותיות י"ש ל"ב וגשם הוא גם כן גימטריא כך, מחמת רחמנותו, הרי הגשם הוא הדכר ואנו נקראים מקבלין בחינת נוקבא. וז"ש (תהלים קיג, ו) המשפילי לראות בשמים ובארץ, פירוש כי גם ההסתכלות על השמים גם כן הוא אצל הקב"ה השפלה, אלא כשמסתכל על השמים אז מסתכל גם כן על הארץ, ואימתי, כשאנו משיגין לו מיין נוקבין ואיתערותא דלתתא ואז הקב"ה שהוא דרך הטוב להטיב הוא גם כן משיג לנו שפע. וז"ש (תהלים צו, יא) ישמחו השמים ותגל הארץ, כשיש לארץ התגלות שמשיג מיין נוקבין אז 'ישמחו השמים', שמשפיע לארץ.
3
ד׳והנה החדשים של חורף נקרא דכרים, ושל קיץ נקרא נוקבים, וז"ש 'החודש הזה לכם', פירוש מה שהקב"ה משיג לנו נקרא התחדשות אצלו, ומה שאנו משיגים אליו מיין נוקבין נקרא אצלינו התחדשות. וז"ש 'החודש' הוא ניסן 'לכם ראשי חדשים', זהו ההתחדשות צריכים אתם לחדש ולהשיג התעוררות תחתון, כי טבע הטוב להטיב:
4