חיים וחסד תס״גChayyim VaChesed 463
א׳תפלות כנגד קרבנות תקנום (ברכות כו:). כי ענין הקרבנות היה שהיה צריך לחשוב במחשבתו לזבוח החיצוניות ולעלות להשי"ת, וזה זביחת הבהמה נקרא קרבן, שעיקר העבודה היה להתחבר עם השי"ת וזה היה נחת רוח להבורא, שאם לא כן למה צריך השי"ת לזביחת הבהמה. והנה עתה אין לנו העובדות עצמם, עכ"פ נשאר השכל אצלינו, ואנו יכולין לתקן זה הדבר בהתפלות שהוא ההתחברות עם השי"ת, ובזה אנו מעלין העולמות התחתונים אל השי"ת. וזהו (במדבר כח, ו) עולת תמיד, שהעובדא יש לה עלייה להתמיד - לרחמנות, וזהו ענין הקרבן תמיד. וזהו (משלי כח, יד) אשרי אדם מפחד תמיד, פירוש שעל כן הוא מעלה חצוניות להקב"ה מחמת שהוא מפחד תמיד, פירוש שהוא מפחד את עצמו שלא יסתלק הרחמנות חס ושלום שנקרא 'תמיד' מהעולמות.
1
ב׳ואיתא (עירובין סג. עיי"ש) אין אש יורד מן השמים אלא אם כן מביאים אש מן ההדיוט, והענין הוא כי מחמת דברים הגשמיים כגון אכילה כו' יש לנו התחברות להקב"ה, וזהו מחמת שאנו יודעין שיש אדון ומושל על העולם, ואחר כך כשמתגבר מחמת אש הגשמי להקב"ה שורה עליו אש של הקב"ה הוא אור עליון, ועל כן הממונה על האש היורדת מן השמים נקרא אוריאל (עשרה מאמרות - חקור הדין - ח"ג פ"ו), פירוש אור שלי הוא של הקב"ה. אבל בית שני כשחטאו היו מקריבין הקרבן כמצות אנשים מלומדה, שלא היו מעלין את עצמם להקב"ה ולא היו מכוונין לזבוח החיצוניות, וזה היה מחמת שלא קיבלו עליהם אדנותו, ועל כן כתוב בספרים (שם) שהממונה על האש שירדה אז משמים היה נקרא בלאדן, פירוש בלא אדון. וזהו (ברכות שם) תפלות כנגד תמידין תקנו, שיכול לתקן בהתפלות זה העובדא שתיקן בהקרבן:
2