חיים וחסד תס״דChayyim VaChesed 464
א׳סולו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח, ה). פירוש תקנו לומר (בתפילת שמו"ע) המברך את עמו ישראל בשלום, ראשי תיבות פ"ו כמנין אלהים (פע"ח העמידה פ"כ), כי אנו מעלין מדת אלהים להשי"ת ונעשה שלימות, וזהו (זהר ח"ב פח:) שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים, לשון שלימות. והנה כתיב (ויקרא טז, ל) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, פירוש כי הנה כתיב (משלי לא, כג) נודע בשערים בעלה, פירוש שהשי"ת נמשך אלינו לפי השיעור שאנו משערין אותו (עי' זהר ח"ג קג.), והנה אצלינו הם שיעורים שאנו משערין בו דברים הגשמיים, וז"ש (איכה ב, ט) טבעו בארץ שעריה, מחמת שנטבע בארציות כן השיעורים שלו שמשער בהן. או פירוש להיפך, כשהוא נטבע בארץ שהוא מדת מלכות, שעריה, אז גם השיעורין גם כן אצלו שם, מחמת שידע שיש אדון ומושל מחמת זה הוא ירא ממנו. זהו מכל חטאותכם לפני ה' חטהרו, כשתהיו לפני ה' ומחמת זה תהיו יריאים ממנו אז תטהרו מכל החסרונות שבכם, שלא תפלו לגשמיות מחמת יראה.
1
ב׳וזהו סולו לרוכב בערבות ביה שמו, פירוש השי"ת נקרא רוכב בערבות, פירוש שהוא מערב ומחבר את י"ה שהוא אהבה ויראה, ועל כן אמר 'סולו', שתברירו את שמו גם כן לי"ה, דהיינו להקב"ה שהוא המערב ומחבר את י"ה:
2