חיים וחסד תס״וChayyim VaChesed 466
א׳איתא (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדיר שנאמר (תהלים צג, ד) אדיר במרום. פירוש מי שצריך לכפוף עצמו לדברים גשמים, אף שהוא מוכרח לזה אעפ"כ צריך להיות לו קשר עם החכמה, שאם לא כן יכול ליפול שם וליטבע שם חס ושלום, ואז ע"י הקשר יכול לחזור לשרשו ולהעלות עמו אף הגשמיות. וזה שאמר 'הרוצה שיתקיימו נכסיו', פירוש שרוצה שיתקיימו אף הדברים שצריך לזבוח, וזהו נכסיו לשון תרגום. 'יטע בהם אדיר', פירוש יטע החכמה שנקרא 'אדיר', מלשון אדרת שיער (פע"ח שער השבת פ"ח), שהוא החכמה שעל ידה משער גדלות הבורא ולומדת אותו באיזה שיעור ישער להקב"ה, או פירוש אדרת שיער, שהחכמה מחזק השיעורים על בוריו וחיזוקו. 'בתוך שדהו', פירוש כי האדם נקרא שדה הראוי לזריעות המדות בתוכו. וז"ש (זהר ח"א קנא: ועוד) חקל תפוחין קדישין, שדה תפוחים, שהתפוח יש לו ג' גוונין אדום לבן ירוק רומז לג' מדות שצריך להיות באדם שנקרא שדה, וצ"ל קדושין - מובדלין מהחיצוניות, רק אל הקב"ה.
1
ב׳והנה כתיב (תהלים, שם) מקולות מים רבים אדירים משברי [ים], ראשי תיבות אמ"י. אדיר במרום ה', ראשי תיבות אב"י (פע"ח שם). פירוש כי הנה האהבות חיצוניות הם נקראו 'מים רבים', שהם רבים, ואהבת הקב"ה הוא אחד, וז"ש (חגיגה יד:) כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, כי שם רק מים אחד. והנה הקול מהלב, מחמת שהלב מתמלא מההבל ואין יכול להצמצם בו ההבל ומחמת זה יוצא הקול לחוץ, וגם יש קול מההבל של חיצוניות חס ושלום. וז"ש 'מקולות מים רבים', כשהקול בא 'ממים רבים', שלוקח לו תענוג מאהבת החיצוניות שנקרא מים רבים, 'אדירים משברי ים', כלומר שישבר ממנו ים החכמה, וזה שראשי תיבות אמ"י, שמקבל תענוג מחיצוניות, והתיקון 'אדיר במרום ה'', שיחזור ויחזיק את עצמו, שיגביה את עצמו אל החכמה, ועל כן הוא ראשי תיבות אב"י, שהחכמה נקרא אב:
2