חיים וחסד ת״פChayyim VaChesed 480
א׳הנה יש ג' מוחין חכמה בינה דעת, ויש עוד מוח ד' והוא המשכה שנמשך חיות להעובדא. והנה אמרו חז"ל (ברכות לג.) גדולה דעה שנתנה בין ב' תיבות (ש"א ב, ג) אל דעות ה', כי יש ב' מיני דיעות, א' התחברות להשי"ת, והב' שמתחבר להגוף. וזה הדעת של השי"ת נקרא 'בקר', לשון דרישה, והדעת של הגוף נקרא 'צאן', שהוא יוצא לחוץ, וזהו (שמות י, ט) בצאנינו ובבקרינו נלך, כי בב' דיעות הנ"ל נלך להקב"ה. והנה כתיב (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך, כי פעם כתיב ליל ופעם כתב לילה, נער נערה, כי מתחלה נקרא נער שמנוער, ואח"כ כשמשיג החכמה הרי נמשך אליו האלף, והנה יש ה' אלפי"ן שהם המתקת הגבורות, על כן נקרא נערה, וזהו ג"כ ליל, מתחלה חשכות, ואח"כ לילה שהוא המתקה. וז"ש חצות לילה אקום להודות לך, פירוש שאין אני מבטל לגמרי הגבורות, אלא אני מחלקם וממתיק הגבורות. והנה כמו שאנו מכוסים מהקב"ה כך הקב"ה מכוסה ממנו, וזהו שאמר פרעה אני ה', ועל כן כתיב אח"כ (שמות שם) כי חג ה' לנו, פירוש שהקב"ה שיבר את מסך המבדיל, חג לשון שבירה (תהלים קז, כז ברש"י). וזהו ענין ד' כוסות, כוס לשון כיסוי. והנה האדם מחויב להשיג תענוג להקב"ה כמו שהיה ברצונו, וזהו (משלי כג, לא) אל תרא יין כי יתאדם, שלא תראה התענוג כמו שנמשך אלינו, רק תראה להשיג כמו שהיה בהרצון.
1
ב׳והנה אמרו (תענית יד:) מלך בקימה שרים בהשתחויה, כי יש ג' שרים, שר האופים שר המשקים שר הטבחים, ואיתא (ספר הליקוטים פ' לך לך) שהג' שרים הנ"ל הם בחינת וושט קנה וורידין, ומהם מקבל הגוף חיות, וכשאנו מגביהין אותם להקב"ה הרי אצלו הוספת תענוג, וזהו כשהיה יוסף במצרים בבית האסורין היו אצלו הג' שרים. והנה הצדיק שורה עליו הקב"ה מחמת שכופף את עצמו תחת רצון השי"ת, ועל כן אות צד"י הוא נו"ן כפופה ויו"ד, כשכופף את עצמו תחת השי"ת שורה עליו היו"ד שהוא החכמה. והנה עבדים מוכנעים תחת המלך מחמת הדבור שלו, כי רצון המלך עצמו אינם יכולים לתופסו רק ע"י הדבור לבד, שמחמת הדבור נתגלה הרצון, ובוודאי אילו היו יכולים להשיג רצונו בוודאי היו צייתים לו, ואז המלך אינו מגלה רצונו ע"י הדבור רק אם יודע שצייתים לו. והנה העבדים צריכין לבטל רצונם מפני רצון המלך, וגם שברצון המלך יש רצון העבדים גם כן.
2
ג׳והנה הרצון של המלך הוא מרוחב מאד, וכשרוצה לקבל תענוג ממנו נקרא מצרים, וזהו 'שרים' מלשון הסתכלות, שמסתכל תמיד שיבוא בהעובדא וישיגו לו תענוג, וזה נקרא אור חוזר, ועל העובדא שורים אלו הג' שרים שהוא האהבה והיראה והתפארת. אך כשאנו מגביהין העובדא שלנו לשרשה נקרא גאולת מצרים, שנעשה רצונו של המלך כמו שהיה ברצונו ונשאר הרצון בהרחבות כמו שהיה, ואח"כ יכול להמשיך חיות חדש. וזהו (סוכה יד.) שצדיקים מהפכין מדת הדין למדת הרחמים, שמעלין העובדות לשרשם ומחמת זה בא רצון המלך ברחבות, ועל כן יכולין להמשיך חיות חדש ורחמנות בעולם. וזהו 'מלך בקימה', פירוש אימתי יש ל'מלך קימה', כש'שרים בהשתחויה', כשנכפפין תחת רצונו ומעלין העובדות לשרשם.
3
ד׳והנה כתיב (שמות ח, כג) דרך ג' ימים נלך במדבר, פירוש כי יש ג' מיני אהבות, אהבה מחמת עובדא ואהבה מחמת הדבור ואהבה מחמת חכמה, וכולן יש בישראל, כי יש דבור ועובדא וחכמה, והדבור מחבר בין השכל והעובדא. וזהו דרך שלשת ימים, פירוש דרך ג' מיני אור נלך ע"י הדבור ונזבוח לה' אלהינו, פי' שאנו מעלין האלהות שבנו להשם כמו שרצה לקבל תענוג מישראל. וזהו (שמות יב, כז) ואמרתם זבח פסח הוא, פירוש יהיה דילוג למה שבהתכסות לההוי"ה להתגלות, שיומשך עלינו ההשפעה. והנה כתיב (משלי כה, כה) ושמועה טובה מארץ מרחק, פירוש אימת אתה יכול לקבץ עצמך אל הטוב, מארץ מרחק, כשתדע שהארציות מרחק האדם מהקב"ה. וזהו (ב"ר נו, ב) לא נגאלו ישראל, פירוש כשאנו מעלין העובדות נקרא אצל הקב"ה כביכול גאולת מצרים, ואצל ישראל נקרא ג"כ גאולת מצרים, וזהו לא נגאלו ישראל אלא בשביל השתחויה, פי' כשהיו משתחוין ונכנעין תחת רצון השי"ת. וזהו (שמות כד, א) והשתחויתם מרחוק, אימתי אתם יכולין להשתחוות להקב"ה, כשתדעו שבלא זה אתם מרוחקים מהקב"ה:
4