חיים וחסד תצ״גChayyim VaChesed 493
א׳חכם מה הוא אומר (דברים ו, כ) מה העדות וגו', אף אתה אמור לו כו' אין מפטירין כו' אחר הפסח אפיקומן (הגדש"פ). איתא בכתבים (פע"ח המצות פ"ז) שסופי תיבות חר"ן, כי הנה בעת יציאת מצרים השיג לנו השי"ת תענוג גדול, והתענוג נקרא אין, ואחר הפסח נסתלק התענוג ועל כן אנו סופרין ספירה, שאנו רוצין לחזור ולהשיג זה התענוג, עד שבועות שהוא זמן מתן תורה שאנו משיגין האור, כי זה עצמו הוא תענוג. וזהו ארבע כוסות, כי יש ד' מוחין שמקבלין מהקב"ה, והוא חכמה והבינה שמקבלין איך לעשות העובדא, והחכמה והבינה שעל ידם מקבל התענוג מהעובדא, זהו ד' כוסות, פירוש מקבלין, שמקבלין לתוכן. וזהו ענין (פע"ח שם) הד' בנים שהם נגדלין ע"י הד' מוחין, וזהו שאיתא בספרים (שם) ארבה בגימטריא ד' פעמים בן, הם ד' בנים.
1
ב׳וזהו שאלת החכם 'מה העדות', הוא הקישוט שהוא התענוג. 'והחוקים' הם העובדות, דבר הנחקק בלי טעם. 'והמשפטים' הם השכליות, למה צריך זה הכל לעבודת הבורא. 'אף אתה אמור לו כהלכות הפסח', פירוש כי זה הכל צריך להדילוג, כי אם לא יתגלה לנו התענוג איך היינו יודעים אחר כך לדלג להקב"ה. 'אין מפטירין', פירוש אימתי נפטר ה'אין' שהוא התענוג, אימתי הוא מסתלק, 'אחר הפסח', אחר הדילוג, אחר שיש לנו דליגה להקב"ה אז נסתלק התענוג. ועל כן הסופי תיבות הוא חר"ן, כי הדילוג שלנו להשי"ת הוצרך להיות ע"י גבורה על הגוף:
2