חיים וחסד תק״הChayyim VaChesed 505
א׳הנה כתיב (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח, ופעם כתיב (במדבר כח, יג) ריח ניחוח אשה לה'. והנה איתא בספרים (פע"ח השבת פ"ג) שבת אותיות בשת, כי בשבת יש התגלות האור בכל העולמות על כן אנו בושין מחמת זה. והנה יש בנים ויש עבדים, והנה הבנים הם חקוקים על לב הקב"ה, ותיכף כשמעלה בנו רצונו להקב"ה אז תיכף יש תענוג, וזהו (דברים ו, ד) שמע ישראל, שהוא מקבץ עצמו לישראל שהוא אותיות לי ראש, וזהו (זהר ח"ב רטז.) ישראל סבא. וזהו 'ריח ניחוח', מחמת הרוחניות שיש בו וזהו לשון ריח, ניחוח - אז יש תענוג להקב"ה, וזהו לשון ניחוח. אך על כל פנים צריך לקשר את עצמו להעובדא גם כן כדי לחברה גם כן להקב"ה, וזהו 'אשה לה''. אבל העבד אינו חקוק על לב הקב"ה, אך כשמעלה איזה עובדא אז יש גם כן תענוג להקב"ה, וזהו 'אשה', פירוש שמעלה העובדות, אז 'ריח ניחוח לה''.
1
ב׳והנה בוודאי כשאנו רוצים להשיג תענוג להקב"ה אז צריך לבטל במציאות נגד אותו דבר, פירוש שיהיו כל החושים רק כדי להעלות העובדא, וזה פירוש (ויקרא טז, ב) 'אל יבא בכל עת אל הקודש', פירוש כשיש אצלו כל העתים אז אל יבא, רק (שם, ג) 'בזאת יבוא', כשאין בו רק 'זאת', פירוש העובדא לבד שיעלה אותה, אז יכול 'לבוא אל הקודש':
2