חיים וחסד תקי״גChayyim VaChesed 513
א׳איתא בזהר (ח"ג צז:) וספרתם לכם (ויקרא כג, טו), לכם דייקא, כי הנה הקטן הוא תחלה בקטנות ושורה בו היצר הרע, ואחר כך כשבא בגדלות יכול לשרות עליו השכל גם כן. והנה אצל השכל הוא להיפך, כשהשכל בא במוח הוא בגדלות ונקרא העולם הרחוב, ואחר כך כשרוצה להתפשט אל האיברים הוא בא בקטנות וצמצום, והנה בהשכל עצמו יש בחינת גבורה, ואם היה נתפשט אל האברים בזה הגדלות עצמו לא היו יכולין האיברים לסובלו, על כן הוא צריך להתקטן. ובאיזה ענין הוא נקטן, הוא ע"י דיבורים שמוציא ע"י הפה ועל ידי זה מתקרר ונמתק הגבורה, כמו מי שהוא בכעס שבוער בלבו מאד, אבל כשמוציאו על ידי דיבורים על זה שכועס נמתק ונתקרר, מחמת שהוציא מלבו ע"י הדיבורים, וגם אצל המקבל הגבורה גם כן נמתק הגבורה שלו, כי אותן הדיבורים נעשו לו מקיף.
1
ב׳וזהו ענין ספירת העומר, פירוש שצריך לספר ע"י דיבורים העומר, פירוש אותן הגבורות שהם נצררין ונאספין תוך האדם וצריך להוציאן אותן הגבורות מתוכו, כי ימי הספירה הוא שאנו ממתיקין הגבורות. וזהו ענין מ"ב מסעות כשיצאו ישראל ממצרים, ושם מ"ב הוא גבורה, וישראל נסעו ונעתקו את עצמם מהגבורות והיו מושכין אותם על האומות. והנה ע"י המתקת הגבורות הוא מעלה אותן הניצוצות שיש בהגבורה ומהחיצונים שהם מקיפים, ועל כן כתיב (שמות יב, לח) וגם ערב רב עלה אתם, שבכח המתקת הגבורות היה בהם כח להעלות הניצוצות מהמצרים. וז"ש (בראשית ב, כג) עצם מעצמי ובשר מבשרי, כי לכל דבר עצם יש לבוש מחיצוניות, וכשממתיק הגבורה הוא מוציא הניצוצות מהחיצוניות מהלבוש. וזהו וספרתם לכם - לכם דייקא, פירוש שתראו להמתיק ולהוציא הגבורות שבכם:
2