חיים וחסד תקנ״הChayyim VaChesed 555
א׳כתיב (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך, החכמים נקרא עיני העדה (במדבר טו, כד). והנה יש חכמה ויש תעלומות חכמה (זהר ח"א כו:), פירוש שהחכמה נתעלמה בכיסוים, כי בתחלה היה כמוס עמו החכמה וממילא היה להחכמה זה המדה עצמו של הקב"ה, דהיינו מדת מלכות אנא אמלוך, ועל כן ירדה החכמה למטה כדי לקבל השפע מעבדים דהיינו מדת מלכות, וכן בשאר המדות יש זה המדה אנא אמלוך. אבל מהראוי הוא שצריכים העולמות לידע שהם נאצלו מהקב"ה והם מחוסרים חיות בלא חיותו, ולא שיאמרו אנא אמלוך, ועל כן היה שבירה בעולמות ואדם שהוא מה, ולמה באמת היה זה, כדי שיהא קצת שכחה והעתק כביכול מעצמותו, מחמת שרצה שיהא העובדא אפילו בעשיה, ואנו מחברין הכל להקב"ה החכמה והמלכות. וזהו טוב עין הוא יבורך, כשעין מסתכל על הטוב לבד שהוא הקב"ה, אז יבורך, יכול להמשיך השפעה. וזהו (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים, פירוש שראה מי יהיה בעולם העשיה על כן מדד האהבה שבא אלינו, וגם אנו מודדים אהבתינו שיש לנו לדברים גשמיים במדידה שאין מניחים כל אהבתינו לדברים גשמיים:
1