חיים וחסד תקפ״זChayyim VaChesed 587
א׳והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע (דניאל יב, ג). פירוש 'והמשכילים' - שמשכילים לאחרים. וכתיב (ויקרא יט, יד) ויראת מאלהיך, דמשמע מקצת אלהיך, פירוש שהקב"ה יתפשט לעולמות תחתונים, שנאמר (תהלים פה, י) לשכון כבוד בארצינו, אפי' בארצות ינוח כבודו, והנה יש שני מיני יראות, שיש יראה מהרצועה לאלקאה, ויראה מעצמיותו, וזהו פירוש ויראת מאלהיך, מזה היראה שהוא מעצמיותו. והנה כתיב (שמות כ, ב) אנכי ה' אלקיך, שיש להויה כיסוים שהוא היראה, וזהו (תהלים פד, יב) שמש ומגן ה' אלקים, שיש להויה מגן, וז"ש (ישעיה כג, יח) ולמכסה עתיק, פירוש שרצה להעתיק כביכול מעצמותו עשה כיסוים שהוא היראה, וע"כ אנו צריכים לעבור אותו הכיסוי. וזהו (דברים י, יב) מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את וגו', פירוש ששואל מעמנו היראה העצמיות, כי לזה היראה הפשוטה א"צ לשאול כי בע"כ מתיירא.
1
ב׳והנה כתיב (שה"ש ח, ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה, פירוש שאין אנו יכולים להשיג עצם הקב"ה רק חכמתו שהיא היראה, שנאמר (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה, כי דבר המושג, המשיג זה הדבר הוא למעלה מהדבר, אבל עצם הקב"ה אין יכולים להשיג, כי הוא למעלה ממנו. והנה ידוע שהיה שבירה בעולמות כדי שיהיה לנו תיקון, וזה (תקו"ז יז.) עשר תיקונין וכו' עשר ספירין, כי אם לא היה שבירה לא היה לנו תיקון, על כן היה לנו שבירה, והרי נשאר אצלינו רשימה ועל ידי רשימה זו אנו יכולין להשיג עצם התענוג שהיה מקודם, וזה נקרא תבונה, שמחמת הרשימו יכול לזכור את עצמו מה שהיה מקודם בהשגתו, וזה נקרא רקיע, לשון פריסת אור העצמי. וזה 'והמשכילים יזהירו', אימתי יהיה להמקבל השכל זהירות, 'כזוהר הרקיע', כשהמשפיע עושה רקיע בשכלו.
2
ג׳והנה תבונה בן ובת (זהר ח"ג רצא.), כי כל שיש לו עדיין הדבר ההוא בכח נקרא בן, ואחר כך כשבא אל הפעולה נקרא בת, שמקבל מהכח. והנה זה בא ע"י התקשרות, שמחמת הרשימו שזוכר והוא מתקשר את עצמו הוא משיג לזה, וזהו (תהלים קמה, יד) סומך ה' לכל הנופלים, ע"י התקשרות שמקשר את עצמו. והנה התבונה נקרא באר (עי' זהר ח"א קמז:), פירוש כשמקשר את עצמו אל התבונה לכל הו' מדות שלו אז (במדבר כא, יח) באר חפרוה שרים, אז כל השרים שהם המדות נחפרים, פירוש שנבטלים ממציאותן. והנה ההסתכלות בהדבר עושה רושם, ועל כן הקמת המשכן היה על ידי משה שנאמר בו (שמות כז, ח) כאשר הראית בהר, על כן נשאר בו הרשימה מהראיה. והנה התבונה נקרא שדי, שאנו מניקין מהתבונה, ועוד פירוש שדי - שאמר לעולמו די (חגיגה יב.), שאי אפשר להשיג היניקה מהתבונה כי אם שיצמצם תחילה הו' מדות שלו. וזהו 'אחות לנו קטנה', ההתחברות שלנו קטנה, מחמת 'ושדיים אין לה', שלא היה לנו צמצום.
3
ד׳והנה כתיב (משלי ח, ל) ואהיה אצלו אמון, פירוש שראה הקב"ה העובדות והתענוג שיקבל אחר כך מכל אחד מישראל, הרי מסתמא נכלל התענוג בהתורה כי עם התורה ברא העולם, וזהו (אבות ה, כ) ותן חלקינו בתורתיך, כי כל אחד מישראל יש לו אחיזה בתורה. וזהו ואהיה אצלו אמון, פירוש כי אצל הקב"ה שהוא אינו תחת הזמן יש אצלו התענוג, וזהו 'ואהיה', שאצלינו הוא זמין אנא למהוי (זהר ח"ג יא.), ומאותו התענוג 'אמון' יש לנו יניקה. וזה (עירובין כב.) אין התורה מתקיימת אלא במי שמשכים ומעריב, פירוש שמעריב את עצמו להשכמה שהוא החכמה שנקרא השכמה, שזוכר מה שהיה מקודם:
4