חיים וחסד תק״צChayyim VaChesed 590
א׳הנה התורה ניתנה מגילה עפה (זכריה ה, א עיי"ש), כי התורה היתה נמשכת אלינו מצד החסד, אלא שלא היינו יכולים לסובלה מחמת רוב הבהירות שבה, על כן ניתנה התורה אש שחורה על גבי אש לבנה (ילקו"ש דברים תתקנא), והשחרורית מצמצם הלבנונית שבה מלהתפשט. אך כדי שלא יכסה השחרורית את הלבנונית כולו, על כן יש קו ירוק שהוא אש ירוק הממוצע, וזהו (שבת פח.) אורייתא תליתאי ולעמא תליתאי, פירוש כי יש שחרות שהוא גבורה בעולם, ואנו צריכין לעבור דרך הצמצומין. וזהו ( שה"ש א, ה) 'שחורה אני', לשון אם תשחרינני, פירוש בתחילה צריך לשחר להקב"ה ולהשחיר את עצמו, ואחר כך 'ונאוה', אחר כך יבוא לך הייפות והקב"ה נוה שלך הדירה. אך מחמת מה מכריח לאדם לעבור דרך הצמצומין, הוא מחמת ששורש הקשר שיש באדם מושכתו לשרשו, זהו עמא תליתאי.
1
ב׳והנה למה ברא הקב"ה הצמצומין שיהא צריך לעבור אותו, הוא שאם היו תופסין בהקב"ה בהזכות ולבנונית שבו בלא צמצום רק כמו שהוא האדם מגושם היה מושך חס ושלום הלבנונית לקליפה, אך אם עובר תחילה דרך הצמצום אז הלבנונית יקר בעיניו ושומרו מהקליפה, הרי הצמצום אינו אלא כדי להשיג הלבנונית. וזהו (סנהדרין מב.) אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש, פירוש אף שהלבנה נקרא מקבל מהשמש שהוא צמצום, אלא שכל זה הוא כדי שישיג הלבנונית והפנימיות שבשמים. וזה שאמר אביי (שם) הילכך צריך למימר מעומד, פירוש כי עיקר הכוונה להשיג הדכר שהוא נקרא עולם העמידה, אבל נוקבא נקרא עולם הישיבה שאין לה אלא מה שנותנין לה ושומרת אותה. וזהו (שה"ש ג, ו) 'מי זאת עולה', פירוש ע"י מה יהיה עלייה להזאת שהוא מקבל, 'מן המדבר', כשהוא עושה את עצמו כמדבר שהוא הפקר לכל, כמו שאמרו ז"ל (תנחומא חוקת - כא) אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמדבר, שעובר דרך הצמצום תחילה, אבל באמת שהצמצום אינו עיקר שיהא נשאר לעולם מדבר ובשחרורים, רק צריך לעבור אותו:
2