חיים וחסד תקצ״טChayyim VaChesed 599
א׳הנה יש משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כי יש אהבה מכוסה ואהבה מגולה, אהבה מגולה הוא רחל, ואהבה מכוסה הוא לאה, ואהבה מגולה הוא משיח בן דוד, כי דוד הוא לשון דד והמשכה, שאנו יונקים מאהבה המגולה. ובחול יש לנו אחיזה בחסדים המגולים, וזה שאנו אומרים בשבת רצה והחליצנו, פירוש שיוצא אותנו מאהבה הזאת רק לחבר אותנו לאהבה המכוסה. אך מחמת מה נופל עליו אהבה המכוסה, הוא מחמת שמתבייש מאהבה המכוסה, וזהו שאנו אומרים בשבת במוסף בא"ת ב"ש, פירוש כשאתה בוש אז נקרא מוסף לשון יוסף, וזהו משיח בן יוסף, כי משיח לשון מדידה, וזהו שמודד לעצמו אהבה המכוסה.
1
ב׳והנה כתיב (בראשית א, י) ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים, כי איתא בגמרא (עי' ב"ר יג, יב) למה נקרא שמה ארץ שמריצה פירותיה, ויבשה הוא לשון יבישות, וזהו 'ויקרא אלהים', שהזמין אף 'להיובש ארץ', שיהיה להרצון והריצוי להקב"ה, וארץ הוא גם כן לשון רצון. 'ולמקוה המים קרא ימים', כי מקוה נקרא האהבה המכוסה, כי מקוה אותיות קומה, כי החסדים המכוסים הם עיקר הקומה שלימה, 'קרא ימים', שהזמין במדות, כי אצל הקב"ה מחמת רוב בהירות האור לא היינו יכולין להשיג האהבה המכוסה על כן המשיך אותה במדות, וזהו 'קרא ימים'. והנה המלכות מודדת המדות, וזה שאמר הקב"ה לדוד (תהלים ב, ז) 'בני אתה אני' - פירוש ע"י מדת המלכות שנקרא אני, 'היום ילדתיך', ע"י המדות, וזהו 'היום'. וזהו (שחרית דש"ק - קל אדון) גדלו וטובו מלא עולם, ולכאורה האיך שייך אצל הטוב של הקב"ה השם של גדלות, אך אצל מי שלא השיג עדיין הגדלות מאהבה המכוסה לזה צריך דעת לשון התחברות, וזהו דעת ותבונה סובבים הודו, פירוש שצריך לחבר את עצמו, ותבונה להבין גדלות הבורא, והם מסבבין ההוד של הקב"ה.
2
ג׳והנה זה חסד של הקב"ה שברא מדת היראה, כדי שעל ידו נתגדל, וזהו (ראה פע"ח הסליחות פ"ח) ורב חסד אלהים, זהו רב חסד שלו שברא מדת אלהים שהוא היראה. אך כתיב (תהלים מח, יא) 'כשמך אלהים כן תהלתיך', פירוש כשמך שהוא אלהים כן ההשפעה שלך, וזהו 'על קצוי ארץ', כשמחבר הקצוות להארץ שהוא ארציות, אז 'צדק מלאה ימינך', פירוש שנתמלא הימין שלך דין כמו שהוא שמך ומשפיע על הרשעים גם כן דין כמו ששמך דין. והנה משפט אף שהוא דין כי הוא ממוצע בין החייב להזכאי, אין השם משפט הוא נראה דין, כי יש אהבה מגולה שהוא אינו רק לקיום העולם, פירוש כדי שיחזירו בתשובה, על כן מראה להם אהבה שהוא חסד ואהבה עצמיות, וזהו משפט אף שהוא דין אעפ"כ הוא חסד בשביל קיום העולם. וזהו שאיתא בכתבים שמגבורה דאבא מתחיל חסד דאימא, פירוש אף שהוא גבורה אצלו אך צריך להראות חסד כדי שיחזירו בתשובה ואז יראה גבורתו, וזהו חסד דאימא שמגדלת את בניה.
3
ד׳והנה הצדיק נקרא 'הר ציון' (זהר ח"א יא.), כי ציון היא הנקודה מאהבה עצמיות ובה אין שייך מדה, והם הר ציון כמו הר שמשם צופין למרחוק, והם הצטרכו לעבור דרך כל המסכים ודרך כל המדות עד שהשיגו את הנקודה בעצמו. וזהו (תפילת שמו"ע) המחזיר שכינתו לציון, שהחזיר את השכינה דהיינו ששוכן בנו, לציון, הוא בשביל הנקודה, כדי שנשיג האהבה עצמיות. והנה מי שלא השיג עדיין זה המדרגה אך הוא מקבל מזה הנקודה ומודה לה נקרא בנות שהוא לשון מקבל, וזהו 'בנות יהודה' שהוא לשון הודיות, וזהו אימתי יהיה ש'כשמך אלהים כן יהיה תהלתך', פירוש ההשפעה, כש'על קצווי ארץ', אז 'צדק מלאה ימינך', כשהימין ימלא צדק כמו שמגיע להרשע אז 'ישמח הר ציון ותגלנה בנות יהודה'.
4
ה׳והנה כף הוא כתר, והטעם שברצון הבורא היה גם רצון שלנו ובכל רצון יש כח העשר הרי כ', והטעם הב' כי כל רצוניות נכפפין תחת רצונו וזהו כף שהוא לשון כפופה, וזהו (שם צא, יב) על כפים ישאונך, פירוש שאשא אותך ממעל לכל הרצוניות, כי כל רצון הוא כופף דבר האחר, וזהו (עי' זהר ח"ב פח:) כל דינין איתכפין:
5