חיים וחסד תרי״חChayyim VaChesed 618
א׳הנה אצל האדם יש במחשבה חכמה בינה דעת, פירוש מימין ומשמאל וממוצע, כי החכמה מלמדת האדם תמיד האיך לדבק בהקב"ה, והבינה יש לה כח המצייר ומציירת לפעמים אף אל הגוף, פירוש דברים שהגוף צריך, והדעת הוא הממוצע, וזה במחשבה. ובכח יש גם כן אהבה שהוא חסד שבא מצד החכמה, והגבורה שבא מצד הבינה, וההתפארת שבא מצד הדעת, וזהו בכח. ובפועל גם כן נצח הוד יסוד שהוא התקשרות, וזהו (עי' ע"ח שער כח) תלת כלילן בתלת, השלשה שבמחשבה כלילין בתלת שהם בכח, והג' שהם בכח כלילין בתלת שהם בפועל. ואצלינו שאנו הולכין מתתא לעילא הוא כך, שאנו מנצחין את עצמינו ונותנין הודיות להקב"ה ומקשרין עצמינו להקב"ה, אז הקב"ה אוהב אותנו ומתנגד נגד המתנגדים שלנו ומתפאר עמנו, ואחר כך נופל עלינו המוחין שהם טעמי המצות, ונקרא גם כן ג' כלילן בג'.
1
ב׳והנה מהראוי שכל אדם יהיה לו רצון אחד עם הקב"ה, אך מ"מ מה צריך לעבור דרך מדות עד שישיג זה, מחמת שהאדם מחובר לגוף, על כן עשה אצלינו רצון אחר שלא ליקח חס ושלום רצון הבורא ולחבר להגוף, (אף) [אך] כשעובר דרך המדות ומשבר כל כוחות הגוף אז יכול להשיג רצון הבורא שיהא איהו וגרמוהי חד. וזהו (חגיגה יב.) אור ששימש בו' ימי בראשית וראה שאין העולם כדאי לו, מחמת שהם מחוברים לגוף, על כן גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, פירוש מי שיבא למדריגה זו שישבר כל המדות שלו ויחבר להקב"ה.
2
ג׳ועוד טעם למה הקב"ה ברא אצלינו רצון אחר, מחמת שרצה הקב"ה שנהיה עבדים שיקרא מלך, ואלו היה רצון אחת לא היה ניכר מדת המלכות, אבל כשיש אצלינו רצון אחר ואף על פי כן אנו נכנעין תחת רצונו אז ניכר המלכות של הקב"ה. והנה המלכות של הקב"ה נקרא השם של הקב"ה, ואיך ברא אצלינו רצון אחר, במדת בינה שציירה איך לברוא זה העולם כמו שצריך להם, וזהו (תקו"ז כג.) בינה מקננת בכסא, פירוש שרצון השי"ת הוא מכוסה כי יש לנו רצון אחרת, וזהו עולם הבריאה, ובריאה לשון הסתכלות, שהסתכל איך צריך זה העולם.
3
ד׳וזהו (ישעיה מג, ז) 'כל הנקרא', פירוש מה שהזדמן רצון אחרת, וקריאה לשון הזמנה, הוא 'לשמי', כדי שיקרא מלך, 'ולכבודי', שאתגדל ואתיירא ואתרומם על העולם. וזהו 'בראתיו', מחמת מה הוצרך עולם הבריאה, 'ויצרתיו' ומחמת מה הוצרך לצייר ולקשור אצלינו חיות מהקב"ה, כי מחמת שבינה מקננת בכסא, פירוש שרצון הבורא מכוסה מאתנו, על כן ברא הקב"ה אצלינו חיות מהקב"ה ועי"ז אנו יכולין לקשר ולהשיג רצון הבורא, וזהו מחמת מה הוצרך לצייר אצלינו, ופירש הפסוק 'אף עשיתיו', פירוש מחמת שרציתי שיהא גם העולם המעשה, ואלו היה רצון אחד היה בטילה ההרכבה על כן ברא אצלינו רצון אחר, ומחמת זה הוצרך לצור ולקשר החיות שלו עלינו כדי שעל ידי זה נוכל להשיג הרצון הבורא.
4
ה׳והנה כשאנו משיגין הרצון נקרא ג' כלולין בג', פירוש מחמת שמנצח את עצמו ונותן הודאות בוודאי אינו משיג הטעם מהמצות, כי אלו השיג הטעם לא היה צריך לנצח את עצמו וליתן הודיות ולקשר עצמו להקב"ה, ובוודאי כשצריך לקשר אינו משיג הטעם עדיין, ואחר כך משיג האהבה, כי מחמת אהבת הקב"ה בטלו כל האהבות שלו ומתגבר לדבר זה, ומחמת זה מתגבר מחמת התפארות דבר מה, ואחר כך משיג המוחין שהם טעמי המצות. וזהו (זהר ח"א ס"ת קנא:) שדה חקל תפוחין, כי נצח הוד יסוד נקרא שדה העומד לזריעה, ותפוחין נקרא גדולה גבורה תפארת, כי מה התפוח יש לו כמה גוונין אדום ירוק ושאר גוונין כן הג' מדות הנ"ל, כי כל מדה גוון בפני עצמו, ואחר כך נקרא קדושין המוחין, שהם מובדלין.
5
ו׳והנה נה"י נקרא ג' אנשים, וזהו (סוכה נג.) 'רגלוהי דבר אינש', הוא הרגילות של האדם וזה נצח הוד יסוד שצריך להרגיל עצמו להשיגם, 'אינון ערבין', פירוש שמערבין את האדם לאיזה דבר שירצה, כי על ידם יכול להשיג אפי' המוחין, וזהו 'לאתר דמתבעי תמן מובילין ליה'. וז"ש אצל אברהם (בראשית יח, ב) והנה ג' אנשים נצבים עליו, פירוש איך יכול להיות מצב, על ידי ג' אנשים. וזהו שנקרא רגלים (ספר הליקוטים פ' אמור), מחמת שבקל יכול לחבר אותם אל הגוף. וזהו (במדבר יג, ב) 'שלח לך אנשים', פירוש שתשלח אותם מלפניך, פירוש שלא תקח את האנשים שהם נצח הוד יסוד לעצמך אלא תחבר אותם להקב"ה, ועי"ז 'ויתורו את ארץ כנען', פירוש שתוכל להתיר, מלשון לפתוח הקשר, את עצמך מן הגוף, וזהו 'כנען', שתוכל להיות נכנע ולהכניע הגוף אל הקב"ה תחת רצון הבורא יתברך:
6