חיים וחסד תרכ״אChayyim VaChesed 621
א׳הנה כתיב (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, ולכאורה איפכא הוה ליה למכתב. אך כי סוף מעשה במחשבה תחילה, פירוש למשל כשהבונה איזה בנין אז בוודאי במחשבתו כדי לדור בו וזה אינו נגמר עד סוף הבנין, כך הקב"ה ברא כל העולמות בשביל ישראל והיה במחשבתו כדי להיות מלך, ובמעשה הם נבראו בסוף, וזהו 'ה' בחכמה', פירוש בהחכמה היה כדי 'ליסוד ארץ'. 'כונן שמים בתבונה', פירוש כי האור כשהוא נמשך לזה העולם הוא צריך לצמצם את עצמו, וזהו שיש שרפים וחיות ואופני הקודש, פירוש כי הקב"ה צמצם את אורו בהם, כי מחמת שאורו רב אור אין סוף לא היה יכול להשפיע לזה העולם. והנה כשאנו מקבלין את הקב"ה עלינו למלך אז נשלם מה שהיה במחשבתו של הקב"ה, וזהו שיש מצוה, כי אי אפשר לקבל אדנות אלא ע"י איזה עובדא וזהו מצוה, ועי"ז אנו מחוברין להרצון, וזהו שמצוה הוא לשון התחברות.
1
ב׳וזהו (תקו"ז כה:) אורייתא בלא דחילו לא פרחת לעילא, פירוש אין לה עליה להרצון כמו שהיתה במחשבה, כי כשיש לנו עליה אז נשלם רצונו אבל בלא זה אין נשלם הרצון. וזהו שיש בשילוב הויה ואדני י' בראש וי' בסוף, שהחכמה היה בהרצון וגם הוא בסוף בהמעשה, וזהו (תהלים קיט, עג) 'ידיך עשוני', פירוש מחמת שאני יודע שיש שני יודין, 'עשוני' - שיש חכמה בהמעשה, 'ויכונוני' - פירוש שיש חכמה בהרצון שהוא הבסיס והכן לכל דבר, על זאת אני מבקש 'הבינני ואלמדה', פירוש שאוכל לחבר 'למצותיך' פירוש להרצון כמו שהיה במחשבה תחילה:
2