חיים וחסד תרנ״בChayyim VaChesed 652
א׳מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' (דברים י, יב), פירוש דאיתא (אבות פ"א מ"ג) ויהי מורא שמים עליכם. ויובן על פי משל, כמו שדרך האב כשיש לו בן חביב מאד, אז יש לו לאב יראה שלא ילך הבן במקומות הסכנות, דהיינו באשפות, כדי שלא ישב לו קוץ ברגליו. וכשהבן עדיין קטן ואין לו שכל לשמור עצמו בזה, רק יש לו חשקות תמיד לילך על מקומות הנ"ל, וכשיושב לו קוץ ברגליו אזי האב נוטל יתד של ברזל ומוציא הקוץ מרגלו, ובוודאי אצל האב הוא טובה במה שהוא עושה לו צער בזה שמוציאו ביתד, כי הוא עושה לו באמת טובה גדולה שמוציא הקוץ מרגלו, אך אצל הבן שהוא קטן ואין לו שכל, סובר שאביו עושה לו רעה גדולה מזה הצער שיש לו כשמוציא הקוץ. ואחר כך מזהירו האב שלא ילך עוד במקומות הנ"ל, ובוודאי האב ירא שלא יתחוב לו עוד קוץ ברגלו, כי זה אינו יראה אצל האב שיצטרך להוציאו ממנו, אך האב צריך לזרז לבנו ביראה זו, ואומר לו לא תלך עוד במקומות הנ"ל בכדי שלא אוציא ממך עוד ביתד של ברזל, והנמשל מובן.
1
ב׳וזהו פירוש ויהי מורא שמים עליכם, שיהא אצליכם היראה עצמה של השי"ת שנקרא שמים, ולא שיהא עליכם היראה השנית שהוא הלבוש של יראת השי"ת, כי מחמת שלא ישיג אדם יראת התכלית הוצרך השם יתברך כביכול להלביש היראה בחצוניות בכדי שלא ילך עוד בדרכים המקולקלים, וזה ענין שיש יראה פנימית ויראה חיצוניות וד"ל. וזהו פירוש מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, כי אם לאותו יראה שאת ה' אלהיך, ולא ליראה חיצונית:
2