חיים וחסד תרס״זChayyim VaChesed 667
א׳כתיב (במדבר לג, ט) ויסעו ממרה ויבואו אלימה, פירוש שיש שני דדים שהצדיקים נקראו שמהם יונקים העולם, יש צדיק מעיקרא ויש צדיק בעל תשובה. וזה נקרא דד גם כן מה שהצדיק יונק מהבורא יתברך, ולמה זה נקרא דד, פירוש שהצדיק צריך להיות בבחינת דלת - שיהיה מ"ה, והבורא יתברך צריך גם כן לצמצם עצמו ולהשפיע, הוא גם כן בבחינת דלת, שהוא גדול ואדיר נקרא אצלו צמצום, וזה נקרא דדי אדם שהוא במקום בינה (עי' ברכות י:), שהוא מבין שהוא מה, מחמת זה יונק מהבורא יתברך. ויש דד של בהמה במקום הטינופת, פירוש שיש אדם שהוא בבחינת בן, שהוא סבור שהוא בן אצל הבורא יתברך, נמצא שהוא יונק מחמת שהוא בן, ובן בגימטריא בהמה, ואז צריך הבורא להשפיע בבחינת מלכות, וזה נקרא דד בהמה.
1
ב׳וזה שאמרו חז"ל (שם) מאי ואל תשכחי כל גמוליו וכו' (תהלים קג, ב), שעשה לה דדים במקום בינה וכו' כדי שלא יינק ממקום הטינופת כמו בבהמה, אלא צריך לינק מדדי אדם שהוא בגימטריא מ"ה, שצריך להבין שהוא חיות מהשי"ת והוא מ"ה, מחמת זה הוא יונק מהשי"ת, ואז הוא יונק מבחינת דדי אדם שהם במקום בינה, מכח הבנה. וז"ש (שמות כה, יח) ועשית שני כרובים, פירוש שצריך אתה לעשות עצמך כרביא, פירוש בחינת קטן, ומחמת זה כמים הפנים לפנים וכו' (משלי כז, יט), הקב"ה עושה את עצמו גם כן כרביא ומשפיע לך, ולא תהיה עצמך בבחינת דד בהמה שמחזיק את עצמו כבן.
2
ג׳וז"ש 'ויסעו ממרה', לשון מרות, שהיו חכמים בעיניהם, והיו נוסעים מזה המדה כדי שלא יהיו בבחינת בן ואז השי"ת ישפיע להם בבחינת מלכות כנ"ל, וזה נקרא מרה (עי' תקו"ז כח:), 'ויבואו אלי מה', והיו יונקים מבחינת מה. ונפקא מינה אם יונקים בבחינת מ"ה או בבחינת ב"ן, על זה כתוב 'ושם שתים עשרה עינות מים', כשהבורא יתברך רוצה להשפיע צריך להשפיע בשש מדריגות, מחמת שהוא אור צח ואין אנו יכולין לסבול אורו, ומחמת זה צריך להשפיע ע"י ששה מדריגות, דהיינו אהבה ויראה וכו', והוא עילה ואנו עלולים, וכל מה שיש בעילה יש בעלול, נמצא כשאנו יונקים צריכים גם כן לינק ע"י ששה מדריגות שלנו, נמצא כשמתחברים עם השי"ת יש י"ב מדות, וז"ש שתים עשרה עינות מים.
3
ד׳וזה נקרא גם כן (ספר יצירה פ"ה מ"א) י"ב גבולי אלכסון, שכשהשי"ת רוצה להשפיע, הוא אלכסון נגדו יתברך שהוא אור צח ומצוחצח להמשיך השפעתו על ידי שש דרגין, וז"ש ששה קצוות, והמקבל גם כן כשהוא רוצה לקבל צריך להמשיך את עצמו מחומריותו, זה גם כן נקרא אלכסון נגד טבע המקבל שהיה נמשך תמיד אחר החומר, וכשהוא מושך עצמו בשש מדריגות מן החומר הוא גם כן נקרא ששה אלכסונן, נמצא כשהוא מתחבר את עצמו עם הבורא יתברך יש י"ב אלכסונים כנ"ל.
4
ה׳ובכלל נקרא השי"ת משפיע ואנו נקראים מקבלים, ובכל מדריגה שהוא משפיע נראה מלכותו כנ"ל. וז"ש (בראשית א, א; תקו"ז לא: ועוד) בראשית - ברא שית, פירוש בראשית נקרא חכמה כתרגומו וכידוע (זהר ח"א ל:), וזהו (סוכה מט.) אל תקרי בראשית, שאינו יכול להמשיך החכמה, אלא ברא שית, ברא לשון לברר, שצריך לברר שש מדריגות שלו ואז יכול להמשיך החכמה. וזהו גם כן נקרא שני יודין, שהחכמה עילאה נקרא יוד והחכמה תתאה נקרא יוד, וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, עג) 'ידיך', פירוש למה עשית שני יודין, 'עשוני ויכוניני', פירוש שיהא המעשה והכונן המשפיע להמעשה, ואז כונן את המעשה. והנה בודאי אם היה האדם קשור תמיד בידיעתו שהחיות שלו מהבורא יתברך שברא את כל ומחיה את הכל, בוודאי לא היה מפריד שום דבר מהבורא יתברך שהכל שלו, ועל זה ביקש דוד המלך ע"ה (שם) 'הבינינו' שהחיות שלי ממך ואתה הוא המחיה את הכל ואז 'ואלמדה מצותיך', אחבר עמך כל מה שאעשה אפי' דבר גשמי.
5
ו׳וז"ש (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה הולכת וקודמת לפניו בגן עדן, פירוש שבמצוה יש שם הויה, שמ"צ - י"ה בא"ת ב"ש, ואותיות ו"ה יש בתיבת מצוה, וזה פירושו 'כל העושה מצוה אחת', שהוא מחבר את המעשה שנקרא ו"ה עם הבורא יתברך. 'הולכת' וכו', פירוש שהחכמה משפיע בזה העולם והבורא יתברך משפיע בהחכמה, וזה ידוע כשהמשפיע תאב להשפיע הוא תמיד מסתכל ורואה שיהיה מקבל, וכשאנו מקבלים ממנה אזי היא חוזרת להבורא יתברך ושופע משם עוד חיות, וזהו 'הולכת לפניו לגן עדן', להיות גן לעדן, שהבורא יתברך נקרא עדן של כל העולם. וזהו נקרא 'לפניו', כשהמשפיע רוצה להשפיע הוא מסתכל למטה וזה נקרא לאחריו, וכשהוא חוזר להבורא נקרא לפניו, וז"ש (ישעיה נח, ח) 'והלך לפניך צדקך'. ואם תאמר זה חסרון לך מה שהחכמה חוזרת להבורא יתברך, וזה שאמר (שם) 'כבוד ה' יאספך', פירוש מה שהבורא יתברך מתלבש, וכבוד הוא לשון לבוש, הוא גם כן כדי ש'יאספך', שהחכמה יחזור וישפיע לך:
6