חיים וחסד תרס״וChayyim VaChesed 666
א׳כתיב (תהלים עו, ב-ג) נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. פירוש שהכלי בלא החיות אינו שלם, והחיות בלא הכלי גם כן אינו שלם כביכול, פירוש כשעלה ברצונו הפשוט לעשות את הכלי, וכי לא עשה אין רצונו שלם, ובאמת שהוא שלם בלא הכלי, אלא שאין רצונו שלם, למשל כשאדם רוצה לעשות בנינים, וכי לא עשה אין רצונו שלם, ובאמת שהוא שלם בלא הבנינים, אלא שאין רצונו שלם, כך כביכול הבורא יתברך כנ"ל. נמצא מחמת הכלי רצונו שלם, פירוש שאנו נקרא כלים להבורא יתברך, שהוא משפיע לנו חיות.
1
ב׳וז"ש (ישעיה נח, יג) וקראת לשבת עונג, ענ"ג - ע"דן נ"הר ג"ן (זהר ח"א כו.), פירוש שבשבת נשלם הרצון של הבורא יתברך, שאנו מתחברין להבורא יתברך, ולכך אנו אומרים בתחלת השבת (בתפילת ערבית) ופרוס עלינו סוכת שלומך, פירוש תסתכל עלינו בשלומך כדי שרצונך יהיה שלם כנ"ל, ואנו יכולים לקבל השפעה של הבורא יתברך, ובפרט בסעודה שלישית שהיא סעודתא דזעיר אנפין, פירוש שאפילו זעיר אנפין שהוא כך למטה הוא נתעלה להבורא יתברך, וזהו (זמירות לס"ש - בני היכלא) חדוותא דזעיר אנפין, שיש להשם יתברך תענוג ממה שהזעיר נתעלה גם כן.
2
ג׳וז"ש ג"ן נ"הר ע"דן, מחמת שהגן נתעלה להשי"ת מחמת זה הוא גורם עדן שהוא התענוג להבורא יתברך, ולזה שנתעלה יש לו גם כן תענוג מה שהוא מחובר עם הבורא יתברך, למשל כשאדם עושה שמחה של חתונה, ועלה ברצונו שיהיה גם כן קרובו עני על המשתה, ואם לאו אינו נשלם רצונו, ואם הוא בא אזי יש לו חדוה שגם קרובו העני בא אל השמחה שהוא עושה, וגם לזה יש שמחה ותענוג שהוא אוכל עם קצינים וגדולים, נמצא שאין רצונו שלם אלא מחמת ישראל.
3
ד׳וז"ש 'נודע', לשון התחברות, פירוש שכל מה שרצה הבורא יתברך להתחבר עם 'יהודה', מחמת ש'בישראל גדול שמו', מחמת הישראל הוא נשלם, ר"ל רצונו נשלם. וז"ש 'ויהי בשלם סוכו', פירוש אז יהיה ההסתכלות שלם, שמחמת שנשלם רצונו הוא נקרא שלם. והאיך יכול להיות לבוא למדרגה זו שהשי"ת יתגדל מחמת ישראל, 'ומעונתו בציון', מעון לשון דירה, שדירתו יהיה תמיד בציון, שכל אדם יש לו שורש אצל הבורא יתברך, שכל מי שרואה שדירתו בציון אז יכול לבוא למדרגה זו שהשי"ת יתגדל על ידו כנ"ל.
4
ה׳וז"ש (ישעיה נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה', אמירה נקרא לבוש, כשהשי"ת רוצה להשפיע התלבש עצמו בלבוש, וז"ש 'שלום שלום לרחוק ולקרוב', האיך יכול להיות שיכולים להמשיך מהבורא יתברך שנקרא 'שלום' שלימות ל'רחוק' - אפילו מי שהוא ברחוק, דהיינו בזה העולם, 'ולקרוב אמר ה'', כשהוא מתקרב להלבוש של הבורא יתברך אז הוא יכול להמשיך שלימות מהבורא יתברך, פירוש 'אמר ה'', שהלב הוא בית להבורא יתברך שישרה בתוכו, והאותיות גם כן נקרא כלים שהשי"ת שורה בהם, אם יש בלב אותיות קדושות דהיינו הוא אלהינו, פירוש הוא אל גדול ונורא אז השי"ת שורה בהם, אבל כשהאותיות חס ושלום אינן קדושות אין השי"ת שורה בהם, וז"ש 'ולקרוב אמר ה'', פירוש האיך יכול להמשיך מהבורא יתברך שהוא שלם שלימות, 'ולקרוב אמר ה'', פירוש שיראה לקרב שיהיה בלב אחדות של ה', דהיינו אלהינו, אז יכול להמשיך את השלימות שאז השי"ת שורה בהם כנ"ל.
5
ו׳והלב נקרא שגל לחכמה, שהלב מקבל תמיד מן החכמה, ואם היה אדם יודע שאינו מחובר תמיד עם החכמה לא היה הלב יכול לעמוד, שיש לו חשקות תמיד להיות מחובר להחכמה, וזה שאנו רואים שהלב יכול לעמוד כאן הוא מחמת שהוא סבור שהוא מחובר עם החכמה, אבל באמת צריך אדם להבין את השפלות שיש בו. וז"ש (תענית ג:) טבא תלגא לטורא מחמשא מטרא לארעא, פירוש שבדיבור יש ה' מוצאות הפה, וזהו פירוש 'לטורא', שהחכמה נקרא טורא שהוא לשון הר, שהחכמה הוא מעלה את האדם למקום גבוה, 'טבא תלגא', טוב שיהיה מחובר עם הלב להחכמה, 'מחמשא מטרא לארעא' שהוא הדיבור:
6