חיים וחסד תער״בChayyim VaChesed 672
א׳כתיב (במדבר י, לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך, ופירש רש"י אויביך אלו המכונסין, משנאיך אלו הרודפין. דאיתא בגמרא (שבת קטו:) פרשה זו עשה לה סימנית כו', כי הנה יש נו"ן מנוזרות נו"ן כפופה ונון פשוטה, כי נו"ן שערים לתורה האיך להדבק להקב"ה, ואין אדם יכול לכנוס בשערים הללו כי אם ע"י שכופף קומתו תחת הבורא, דהיינו שיכניע הנ' שערים שיש לו להגוף, כי כמו שיש נו"ן שערים לשער עבודת הבורא כן יש נו"ן שערי טומאה להתחבר עם הגוף, נמצא צריך לכפוף השערים שלו תחת השערים הקדושים, ואם עשה כן אז השי"ת משפיע לו טובה ובהירות בשכלו עד שהוא דבוק אליו.
1
ב׳וזה נראה כי כמו שיש לנו נו"ן שערים לשער ההתקרבות להבורא, כך יש אצלו יתברך נ' שערים כביכול שמשער עצמו להתחבר אלינו כפי שכלינו, כי השמים לא זכו בעיניו (איוב טו, טו), אם כן האיך יכול להיות דבוק עמנו, אלא שמצמצם עצמו כביכול ומשער איך להתחבר עמנו, וזה נקרא נו"ן מנוזרות, דהיינו כשאנחנו כופפים עצמינו הנ' שערים הנ"ל תחת הבורא, אז כביכול כופף עצמו ומצמצם ומשער להיות דבוק עמנו.
2
ג׳וזה נראה שלכך הוא מילוי של נון רומז למה שאמרתי, שהנון שערים להקב"ה נקרא אצלינו נון פשוטה, כי זה לא בא אצלינו כי אם ע"י צמצום, נמצא לפי זה כשאדם כופף קומתו אז השי"ת נמשך אליו בהמשכה השערים שלו. וזה ידוע שהלב של אדם כלול מכל אבריו, ונמצא צריך אדם להכניע הלב שלו ומשפיע לו מדת החסד, וזהו ידוע שהלב נקרא ארון (תקו"ז יג:), מחמת שכל אבריו תלוין בו. וזה פירוש הפסוק 'ויהי בנסוע הארון', פירוש בנסוע הלב, דהיינו שנכפף תחת החיות ונסע מן החומריות והיתה איתערותא דלתתא, 'ויאמר משה קומה ה'', עמוד למדת ה', דהיינו החסד, אז 'ויפוצו אויביך', דהנה הביאה של אדם היתה מטוב ורע, ונמצא כשאדם עצמו עם צדיקים אזי יכול להיות נפוץ ממנו כח הרע מחמת הטוב שנמשך אל צדיקים, כמו שאמרנו שהטוב שנמשך דהיינו הנ' של השי"ת נמשך מכח מדת הצדיק וזהו ו' של נון, וכשהוא מחובר עמם אזי נמשך עליו וממילא נפוץ ממנו כח הרע, וזה פירושו, כש'קומה ה'', פירוש כשמעמיד את מדת הרחמים שלו בעולם אזי 'ויפוצו אויביך'. ולזה פירש רש"י אלו המכונסים, דהיינו שהטוב שבהם להיות מוכנס בו מחמת התגברות עליו כח הרע, אבל כשמדת החסד בעולם אז נמשך אל הצדיקים מטובו וזה המתחבר עמם נמשך עליו גם כן מטובם ואז הרע נפוץ ממנו.
3
ד׳אך זהו כשיש בו טוב אך שהגביר עליו כח הרע והטוב היה מוכנס אצלו, וממילא כשיסור ממנו הרע אז מחובר בו הטוב, אבל אם נתרבה עליו כח הרע וחלק החיות שבו הוא מעט מן המעט, וזהו פירוש של ערב רב - שיש בו חושך רב, נמצא כשיהיה הרב נפוץ ממנו אזי אין בו בו חיות כלל, וזהו פירוש 'וינוסו משנאיך', פירוש כי אותן אנשים שיש בהם מעט חיות הם משניאים אחרים שמתחברים עמם, כי מכח רוב הרע שיש בהם נמשך אל אחרים המתחברים עמם, וזהו פירוש 'וינוסו משנאיך', כשהטוב נמשך בעולם אזי הרע נפוץ מן העולם ואין תקומה למשניאים, נמצא צריך האדם לדבק את עצמו לצדיק וממילא נמשך הטוב אצלו גם כן ודו"ק:
4