חיים וחסד תער״גChayyim VaChesed 673
א׳כתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, פירוש שתכלית עבודה שאדם צריך לעבוד את הבורא יתברך הוא שיהיה לו כלות הנפש, שיתאוה להבורא יתברך, ומחמת שהוא מתאוה להבורא יתברך מסתמא הבורא יתברך מתאוה גם כן לו, כמו שידוע יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, נמצא מחמת שהם מתאוים זה לזה כל המסכים שיש ביניהם דהיינו מחשבות זרות הם נופלים. והאיך יכול לבוא למדריגה זו, מחמת שיודע שהחיות שלו מהבורא יתברך, וכל דבר יש לו חשקות לשרשו, והחיות הוא אחדות עם הבורא יתברך.
1
ב׳וזה פירוש (שם ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, שהוא אחד עכשיו כמו שהיה קודם הבריאה, והבריאה לא היה אלא שיהא דכר ונוקבא, שכשהיה אחדות לא היה תענוג, אבל כשהוא בפירוד ואחר כך הם מתחברים זה עם זה זה נעשה תענוג גדול. וזה פירוש מה שיש שני עתים (עי' עמק המלך ש"א פמ"ב), עת טוב ועת רע, שהבורא יתברך נקרא טוב וזה העולם נקרא עת רע, וצריך להעלות את החיות שיש בזה העולם להבורא יתברך שנקרא טוב, וזהו תכלית העבודה שאדם צריך לידע שהכל מהבורא יתברך וצריך לחבר את הכל, ומחמת זה שיבין זאת יהיה לו כלות הנפש, ומחמת זה כל המסכים יהיו נופלים.
2
ג׳וז"ש (תהלים לד, א) לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך, פירוש שהוא משנה את עצמו לפני הבורא יתברך שהוא אב ומלך, 'בטעמו', ר"ל בהבנה שלו, מחמת שהוא מבין שהחיות שלו הוא מהבורא יתברך, שהבינה נקרא טעם, כי כמו שהטעמים מנהיגים את האותיות כן הבינה מנהיג את האדם, ומחמת שדוד היה מבין כנ"ל היה משנה עצמו לפני אבימלך. 'ויגרשהו וילך', פירוש ומחמת ההבנה הנ"ל היה לו כלות הנפש להבורא יתברך, ואפילו היה עושה דבר מה מזה העולם שנקרא עת רע היה גם כן מעלה אותה להבורא יתברך. וז"ש (שם, ב) אברכה את ה' 'בכל עת', אפילו בכל עת רע כנ"ל.
3
ד׳וז"ש ואתחנן אל ה' בעת ההיא, פירוש שאני היה מתפלל להבורא יתברך שישראל יבואו למדריגה זו שאפילו יהיו 'בעת ההיא', פירוש בזה העולם שנקרא 'ההיא' פירוש לשון נוקבא, 'לאמור' פירוש לשון (דברים כו, יז) את ה' האמרת, שלא יהיו עושין רק להתפארות להבורא יתברך. וזה שאמר (פסוק כד) 'ה' אלהים', כמו שמחמת המגין יכולין לראות השמש, כך מחמת אלקים יכולים אנו להשיג שם הויה ברוך הוא, וזה שאמר 'אתה החילות להראות', פירוש מחמת שעלה ברצונו הפשוט להראות לישראל, 'את גדלך', מחמת זה עשה את מדת אלקים:
4