חסד לאברהם, בריכת אברהם ח׳Chesed LeAvraham, Breichat Avraham 8
א׳יכבוש עונותינו
1
ב׳הרי הקב"ה מתנהג עם ישראל במדה זו, והיא סוד כבישת עון, והענין שהמצוה היא כפורחת עלתה נצה נכנסת עד אין תכלית עד שתכנס לפניו יתברך, אמנם העונות ח"ו אין להם כניסה שם אלא כובשם שלא יכנסו, כדכתיב לא יגרך רע, לא יגור במגורך רע, א"כ אין העון נכנס פנימה. ומטעם זה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, מפני שהם לפניו יתברך והאיך יתן לו ממה שלפניו רוחני שכר גשמי, והרי כל העולם אינו כדאי למצוה אחת אל קורת רוח אשר לפניו. ומטעם זה לא יקח שוחד של מצות. המשל בזה, אין הקב"ה אומר עשה ארבעים מצות ועשר עבירות נשארו שלשים מצות וילכו עשרה בעשרה ח"ו, אלא אפילו צדיק גמור ועשה עבירה אחת דומה לפניו כאלו שרף את התורה עד שירצה חובו, ואח"כ ילך ויאכל מצותיו, וזה חסד גדול שהקב"ה עושה עם הצדיקים שאינו מנכה להם, מפני שהמצות חשובות מאד הם מתעלים עד לפניו יתברך, והיאך ינכם על העבירות, העבירות שכרם שכר גיהנם מהנבזה, והמצות שכרם מהנכבד זיו שכינה, היאך ינכה אלו נגד אלו. אלא הקב"ה גובה חוב העבירות ומשכיר שכר כל המצות, והיינו יכבוש עונותינו שאין העון מתגבר לפניו כמצות אלא כובשם שלא יתעלו ולא יכנסו, עם היות שהוא משגיח על דרכי איש הטוב והרע עם כל זה הטוב אינו כובשו אלא פורח ועולה עד למאד, ונכלל מצוה במצוה ונבנה ממנו בנין ולבוש, והעונות אין להם סגולה זו אלא כובש אותם שלא יצליחו הצלחה זו ולא יכנסו פנימה:
2
ג׳אף מדה זו צריך האדם להתנהג בה שלא יכבוש טובת חבירו ויזכור רעתו שגמלהו, אלא אדרבה יכבוש הרע ויכבשהו ויזניחהו ולא יגור במגורו הרע, ויהיה הטובה תמיד סדורה לפניו ויזכור לו הטובה ויגבירה לו על כל המעשים שעשה לו, ולא ינכה בלבו ויאמר אם עשה לי טובה הרי עשה לי רעה וישכח הטובה, לא יעשה כן, אלא ברעה יתרצה דרך ריצוי שיוכל, והטובה אל יזניחהו לעולם מבין עיניו, ויעלים עינו ויסתיר הרעה כל מה שיוכל בכל דרך שיוכל, כדרך שהקב"ה כובש עונות כנזכר. וזמש"ל:
3