חשבון הנפש קע״בCheshbon HaNefesh 172
א׳ובכל זאת לא נח עוד, כי אם התחיל לחתור בלבו להמציא איזו סגולה בטוחה לבצר רכושו היקר ההוא מצר ואויב, שלא יקום דור סורר באבותיו, ויחזרו לשבש תורתו הנקיה ולהשכיחה מפי זרעם, ונענה בסייעתא דשמיא לחדש תחבולה נפלאה לבראות לו תלמידים נאמנים ולהפרות מצדיקי הרבים ככוכבי עולם, דהיינו לאחר שנתברך מאוד בפירותיהן של ג"ח שלו (מדין צדיק גמור וטוב לו ברכות דף ז), שם על לבו להפליג במדת הכנסת אורחים כפי כחו לההנותם בצרכי שעה וחיי עולם כאחת, ובשעה שהחיה עטופי רעב וריפא לשבורי לב בהשתפך נפשם להודות לבעה"ב על כל תגמולוהי ונעשית אזנם כאפרכסת ליחל למלקוש אמריו, אז נתכוין הוא לפקח עיניהם להכיר בטובותיו של הקב"ה הרוממות והרבות לאין קץ והאיך הוא משפיע חסדו על האדם בלי הפסק ומקיים לדור ודור אמונתו, ושעיקר החזקת טובה הרצויה לפניו ית' הוא, להשתכל בגדולתו ולהכיר באותו חסד של אמת הנ"ל לבטוח באהבתו הנאמנה ההיא, ולחבב באמונה את בריותיו, ולהיטיב להם בכל מילי דמיטב ובפרט באותו פיקוח עינים לנחול חיי עולם כנ"ל, דהיינו מצות המחשבה שבין אדם למקום להסתכל בשלמיותיו ית', וע"י הכרת מחשבתו מתוך מעשיו נמשך ממנה מצות מעשיות של ג"ח שבין אדם לחברו, דהיינו אותה מצות עשה ול"ת הכללית, מאי דהני לך לחברך תעביד ומאי דסני לך לא תעביד:
1
ב׳ותיכף נהרו אליו עוברי דרכים ממדינות ואיי הים רחוקים שחזרו לביתם לקבוע גם הם בתי אכסניות לאורחים, ולהשקותם מתורת רבם לעשות ולהורות כמוהו, וכמו שאילן אקאציא משלח ענפים רבים לכל צד, המטים אחת אחת את קצותיהן עד שחוזרין ומשרישין בארץ ומוציאין מתוכה אילני תולדות, ואותן תולדות מגדלין נינים ונכדים עד שאקאציע אחת יכולה להצמיח יערות גדולות, כך היה האשל הגדול שבבאר שבע מבריך נטיעות ונטיעי נטיעות רבות עד שנשתרבבה ונשתרשה אמונת אלהי אברהם בבית מדרשי האכסניאות המתרבות והולכות לקצות הארץ, שמשיקות והולכות מזו לזו ומזו לזו כגלגל החוזר חלילה משך כמה וכמה שנים:
2