חשבון הנפש קע״גCheshbon HaNefesh 173
א׳ואמנם כשם שהשתנות התמידיות משעממת את הדעת כך גם ההרגל המופלג מטשטש אפי' מיחושי הנפש המרגשת, ומי שדר בבית הרחיים אינו מקשיב עוד לקולות מים אדירים, עאכ"ו למחשבה רוחנית בחסדים וגבורות של יוצר בראשית הנ"ל שהאדם דש בנפלאותיו וטובותיו ערב ובוקר וצהרים, וקשה לו להכיר בהם עוד, אא"כ מקיצין וחוזרין ומקיצין אותו ע"י הזכרות ודברי מוסר השכל חדשים, או אפי' ע"י שבט של יסורים וסכנות, ואשרי משכיל להתעורר מהן לפקוח עיניו מכאן ולהבא, כמש"ה מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה', והנה כ"ז שאברהם קיים הרי הוא כמעין הנובע תבונות פליאות וחדשות בכל עת, ומחיה הכל ברוח פיו, אבל משתכבה נרו ייבשו יונקותיו ושתילי כרמו סביב, ורוח רעה וחזק אחד יגבר ויחשוף יערו כולו, לפי שמשתמוט נקודות המחשבה הרוחניות הנ"ל מחמת רוב ההרגל כנ"ל, יפול כל הבנין הקשור בה:
1
ב׳על כן נתחכם להמציא עוד מין מצוה מעשית להלביש בה הסתכלות המחשבה ההיא, דהיינו מצות דבור פה שיש בה מעשה דעקימת השפתים, והקול מעורר הכוונה, ותיקן נוסחי שירים של שבח ותהלה לשעת ראיה של איזה חידוש מגדולת הבורא ית', נוסחי ברכות הנהנין שלפניהן ושלאחריהן לשעת ההנאות, שירי תודה למי שנצל מן הצרה והסכנה, ונוסח תחנות ובקשות דלהבא מן ההשגחה הפרטית של נותן לחם לכל בשר, ומתוך שמאורעות הללו מצויין ושונין בכל עת אזי יתחנך האדם לעשות לו מהן הזכרות רבות לקבל עליו מלכות שמים בהרגל וחידוש כאחת:
2
ג׳ובכדי להוסיף כח מצוה זו עוד, חזר וכלל הכל בנוסח תפלת שחרית, שזוהי הרגע המצלחת דכולהו איתנייהו בה וזמנה קבוע וחוזר מהנץ החמה לנץ החמה, לפי ששעה זו היא עת היציאה מן החשך לאור, וחידוש כחות הגוף ע"י השינה והחזרת נשמה למתים, ומה גם שהיא מצויה ומוכשרת ביותר להכיר גדולתו ב"ה המתפשטת לאפסי שחקים, וגוזרת חק עולם על צבא מרום המדקדקים כשערה בחשבון מהלכם שלא יכשלו על משמרתם, וכך נתחנך אברהם להיות משכים יום יום לצאת לשוח בשדה, והכל רצין אחריו, אבל מי ששמע אותו פה נעים מפאר ליוצרו בתפלת השחר, רפו כל עצמותיו בגילה וברעדה, עד שנתאוה גם הוא להתחיל חיי מעת לעת שלו בתפלת יוצר בבוקר בבוקר כל ימיו עוד, וע"כ זכה אברהם אע"ה בסוף ימיו לתלות מרגלית טובה שלו בגלגל חמה (ב"ב ט"ז). לילך ולהקיף עמה להאיר לארץ ולדרים עליה לדורות עולם:
3