חשבון הנפש רי״טCheshbon HaNefesh 219
א׳אי תסיק אדעתך עלמין זעירין סגיאין דחפיין כל חדא בחללא דגלגולא, דשמשא דילה, וכד מתכנשין כולהו לאתרא חדא שייפן ובטשין להדדי ומפקין נצוצין רברבין בשפרפירא וסיהרא, עד דנפיל נהורא בי תהומא רבא דחשוכא דאתמלי מזיו דנהור מרגלוון דכורסא עילאה:
1
ב׳כך כל אדם יש לו עולם מלא טמון בקרב לבו, וממקור חכמתו ומדותיו נובעין כל מעשיו, ודבוריו היוצאין לאויר העולם הגשמי כנ"ל, וכשהם מתקבצין בכינופיא אחת נבעין מצפוניהם, על ידי שיחתם או ויכוחיהם כשציריהן מתחבטין ומקישין זה בזה וזה בזה בסיבוב תמיד והצנועין שלמדו עת לחשות ולהשגיח בעינא פקיחא, יתענגו לראות פלאות תמים דעים ב"ה אשר ברא חיבוק וריעות במחשבות בני אדם, משונים מאד במזגיהם ואומנותם זקנים ונערים, טף ונשים יחדיו, שאו"א מהם נמשך בבלי דעת מכמה וכמה מיני כחות של צירים אבודין בתהומות הנפש, ונוצצים ברגע הנגיעה בהן וכולם כאחד מרקדין ומחוללים בעגולה רוחנית של טענות ומענות סביב נקודה קיימת אחת, שהכל מכוונין פסיעותיהן אליה ואין אחד מהן רואה אותה, זולתי השתוקי הלזה רואה ואינו נראה ביניהם, שהכל עמלים, והוא לבדו שוקט ומעמיק בישוב הדעת ללמוד וליהנות מהמיהם:
2