חשבון הנפש רכ״דCheshbon HaNefesh 224
א׳מרובה מדת הסבלנות מכל שאר מדות, שבכל המדות אין אנו צריכים לתרופות אלא אם כן נלקה האדם באחת מהן, אבל הסבלנות שוה לכל נפש להגן עליהן מן הפורעניות (סי' ע"ו ע"ז), כל שאר מדות כשנתרפאו מחלים עוזבים אותו החינוך כנ"ל (סי' כ"ז) מה שאין כן בסבלנות שצריך להתמיד להתחנך מהעלאה להעלאה כל ימי חייו (סי' ל"ה), לפי שצריך כל האדם לאסוף ולכנוס חיל וגבורה לסבול היסורים הבאים עליו שלא מדעתו, בכדי לעצור כח להתריס כנגד אותם הבאים עליו שלא מדעתו, וכבר נתבאר לעיל (סי' ח') שעיקר כחו של חינוך סתם האמור כאן הוא לנצח רוח מצויה של יצר הרע בלבד, אבל אין זה מספיק עדיין לרוח שאינה מצויה הנקרא נסיון, שצריך לצרף אליו עוד שאר תחבולות (סי' ל"א ל"ב ל"ה) ולרשום אחר כך את מאורעיתיהם בפנקס החינוך שלו (סי' ל"ז וסי' ר"ך), אכן תיקון הסבלנות אינה ענין לרוח מצויה כלל, לפי שמי שמקפיד על דברים קטנים מעשים בכל יום צריך לחנכו למנוחת הנפש כנ"ל (פרק א'), ועל כן אינו די בשבוע שחל בה חינוך מדה זו לכלות ידיו בחיקו לומד מתי תבוא לידי ואקיימנה כנתבאר לעיל (סי' כ"ג) אלא צריך לרדוף אחריה בקום ועשה ועל כן צריך ליקח לו במתכוין פנאי לכבוש איזה צער או תאוה בכל יום מימי השבוע הזאת כל כמה שאפשר, ומה גם יכול ליקח לו נסיונות של שאר מדות ולעמוד בהן בכח לשם חינוך מדת הסבלנות שעל ידי כך נעשית הסבלנות ציר מיוחד המתחזק והולך עד שמתעלה למדרגת ציר קבוע כנתבאר לעיל (סי' רי"א) ואגב אורחא יצליח ויזכה גם לתיקון שאר מדות שאינן רשומות בלוח החינוך שלו מפני שאינן צריכין לרפואה ממש, אלא שהוא מפקח עליהם בתרופה לשמירת הבריאות או להעלותם למילי דחסידות, ומה גם במדת הבטחון (סס"י קי"א) והחריצות (סי' פ"ג) ומדת הגבורה שלא תגורו מפני איש, שאי אפשר לעמוד בהם מזולת הסבלנות (עיין סימן קפ"ד וקפ"ז):
1