פירושי רד"צ הופמן על שמות א׳:ט״ו
א׳בעוד שקודם סופר, כיצד נהגו המצרים כלפי בני ישראל, הרי מסופר כאן, כיצד נהג כלפיהם המלך כשראה, שגזירתו הראשונה לא נשאה את התוצאות הצפויות. הוא ציווה על המילדות, כנראה בסתר, להמית את הוולדות הזכרים סמוך אחר היוולדם. בדרך זו, כך סבר, יוכל למנוע את ריבויו של עם ישראל.ב׳שם האחת וגו'. לכאורה היו שתי אלה ראשי ציבור המילדות, שנדרשו למסור את דבר המלך לחברותיהן למקצוע; השוה ראב"ע ועוד.ג׳ויאמר. אחר משפט־הביניים הממושך חוזר הכתוב אל הנושא; השוה להלן יב, מא; בראשית כב, ז; כז, ל; לד, יג־יד; ויקרא טז, א־ב.