פירושי רד"צ הופמן על שמות א׳:ט״ז
א׳על־האבנים. מבין הפירושים הרבים שבהם נתפרשה מלה זו, נראה לנו זה של התרגומים - "מתברא", משבר, כלומר פי־הדחם. המלה באה עוד פעם אחת במקרא, בירמיה (יח, ג), ושם במשמע אבני־הקדר, אשר מביניהן יוצא כלי־החרס. מכיוון שבכמה וכמה מקומות מדמה הכתוב את יצירתו של האדם ליצירתו של כלי־החרס בידי הקדר18ישעיה כט, טז; מב, ט; סד, ז; איוב י, ט; לג, י. מו"ר הרב קלמן כהנא העיר כאן, שתמוה הוא, שהמחבר לא ציין לדברי הגמרא (סוטה ע"ב) "מה יוצר זה" וכו' "אף אישה" וכו', אף כי אין פירושו זהה עם דבריה (המ')., הרי שאפשר לכנות את פי־הרחם בשם מכשירו זה של הקדר. לפי זה יהיה אובן - האופן המסתובב (אובן - אופן), ואבניים - אפניים, שני אופניו של הקדר. מפירושים אחרים נזכיר כאן רק את זה של רב סעדיה גאון ורש"י19וכן גם אצל Dillmann. לפי Gesenius הרי זה האמבט, גיגית הרחצה שהיתה עשויה משתי אבנים. לפי Ewald הרי זה כינוי לזמן - על שני גלגלים, כלומר תוך כדי נסיעה מהירה (הביטוי לקוח מן הכרכרה בת שני הגלגלים של המצרים); ולפי זה יש לבאר "דבר דבור על אופניו" (משלי כה, יא) - דבר שנאמר מהר, בזריזות. וראה עוד ביאורים אצל Knobel, ובמילונו הגדול של Gesenius Thesaurus) Gesenius). - מושב האישה היולדת.ב׳והיה. באשר לו"ו הקמוצה, השוה בדאשית מד, ט.