פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:י״א
א׳וככה תאכלו אותו וגו'. גם ציווי זה ניתן רק לגבי פסח מצרים - אז היו צריכים לאכול אותו כשהם מוכנים למסע.ב׳בחפזון. מחלוקת משולשת יש במכילתא באשר למשמעותו של חפזון זה, ראה שם. לפי ראב"ע הרי טעם החפזון - "שלא יתעכבו, וימהרו לאכלו לפני בוא רגע המשחית, שפסח ה' על הפתח, על כן ציווה השם להיותו צלי אש להתבשל מהרה. וכן אמרו אבות הקדושים, אינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא צלוי".ג׳פסח, הרי זה שמו של הקרבן, והוא מתבאר בפסוקים הבאים. לה', הקרבן קרב לכבודו של ה'.