פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:י׳
א׳ולא־תותירו. איסור נותר בא גם ביתר הקרבנות, וראה דברינו לויקרא ז, טו ואילך.ב׳עד־בקר... עד־בקר. רבותינו ז"ל דרשו כפל־לשון זה "ליתן לו בקר שני לשריפתו" (שבת כד ע"ב), כלומר שהנותר צריך להישרף רק בבוקרו של טז בניסן. במכילתא נדרש "מה תלמוד לומר עד בקר? מלמד, שאינו נשרף עד אור שישה עשר", כלומר, הנותר נשרף כבר במוצאי החג, בערב, וכן הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל.