פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ט׳
א׳נא. לפי התרגומים ולפי המכילתא פירושו "חי", וכך גם מבאר ראב"ע הגוזר את המלה מן הערבית "ניי" ואולם לפי הגמרא (פסחים מא ע"א) "נא" בא למעט אכילת הפסח כשהוא חי, ומכאן שאין משמע המלה יכול להיות "חי" אבל צריך לפרשה כדברי רש"י "שאינו צלוי כל צרכו"152וראה רש"י שם ד"ה נא "צלי ואינו צלי" (המ'). בתרגמו Ungares כלל המחבר ז"ל את שני הפירושים (המ')..ב׳כי אם־צלי־אש מוסב על "אל־תאכלו" שבראש הפסוק, כלומר אל תאכלוהו כי אם צלי אש. בכך נאסרה אכילת הפסח בכל מצב אחר, כגון חי, מבושל או צלי־קידר153"שמבשלין אותו בקדרה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו" - לשון רש"י בפסחים שם ד"ה צלי קדר (המ')..ג׳ראשו על־כרעיו ועל־קרבו. יש לאכול את הפסח כולו, לרבות הראש והקרביים, כמובן אחר שנוקו כראוי, וכאמור במשנה154פסחים סה ע"ב (המ'). "...מיחוי קרביו... הדחת קרביו". לדעת רבי עקיבא היו תולין כרעיו ובני מעיו חוצה לו155משנה שם עד ע"א (המ')., ומשום כך קראו רבי טרפון "גדי מקולס"156ברייתא שם (המ')..