פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ח׳
א׳בלילה הזה, הוא הלילה של החמישה־עשר בחודש, כפי שנובע מן האמור בפסוק ו.ב׳צלי־אש, צריך היה לצלות את הפסח הישר על האש, ועל כן קובעת המשנה (פסחים עד ע"א) "מביאין שיפוד של רמון ותוחבו לתוך פיו" וכו'.ג׳ומַצּוֹת חוזר אל "ואכלו" שבראש הפסוק, אך גם קיימת דרישה לאכול את הפסח ומצות על מרור, וכדברי הברייתא (שם קטו ע"א) "אמרו עליו על הלל הזקן שהיה כורכן בבת־אחת ואוכלן, שנאמר (במדבר ט, יא) 'על־מצות ומררים יאכלוהו"'.ד׳מררים. השבעים מתרגמים ביוונית149דהיינו Wilder Lattich (חסה המ'). או Wilde Endivie (ציקוריום, המ'). ושניהם מצויים במצרים ובסוריה.. המשנה (פסחים לט ע"א) מונה חמישה מינים של ירקות, "שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח - בחזרת, בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין ובמרור". חזרת היא כנראה חסה, ואלו עולשין מבואר בגמרא - הינדיבי. יונתן בן עוזיאל מתרגם "מררים" - תמכא ועולשין, ותוספות יום טוב מעיר150למשנה פסחים ב, ו ד"ה בתמכא. "ואנו רגילים לפתרו לתמכא שהיא מה שקורין בלשון אשכנז קרי"ן151Meerrettich (ובלשוננו חזרת, המ')., וכן הוא מפורסם בדברי האחרונים ז"ל", עכ"ל. אלא שאין לביאור זה יסוד מוצק.