פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ל״ט
א׳ויאפו את־הבצק. לפי רמב"ן אפו בצק זה למצות "מפני המצוה שנצטוו "שאור לא יימצא בבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה", ואלו המשך הפסוק "כי־גרשו ממצרים" וגו' אינו בא אלא לנמק, מדוע אפו בדרך ולא עוד בהיותם במצרים, עובר ליציאתם משם. ואולם מצוות אכילת מצות עוד לא נודעה להם211לא ידעתי, איך יפרש את הפסוק טו דלעיל (המ')., אלא הקב"ה עשה שיעשו בצקם מצות, ואל עובדה זו נקשרה המצוה שלא לאכול חמץ במשך שבעה ימים, בעוד שמצוות אכילת מצה בלילה הראשון צריכה להזכיר את היציאה ממצרים.